ז

ז ואם לא מכרו כלל עד שהגיעה שעה ששית חייב לבערו מן העולם לגמרי אפילו הוא בענין שאין עובר עליו בבל יראה כגון שאין אחריות החמץ עליולח אפילו מגניבה ואבידה הבאים ע"י פשיעהלט מכל מקום צריך הוא לבערו כדי שלא יעבור עליו בעל החמץ בבל ימצאמ שכל ישראל ערבים זה בזהמא ואף על פי שאפשר שבעל החמץ מכר חמץ זה לנכרי במקום שהוא והקנה אותו לו באחד מדרכי הקניות שיתבאר בסי' תמ"חמב כיון שיש כאן ודאי חמץ וספק מכרו בעליו לנכרי וספק לא מכרוהו אין ספק מכירה מוציא מידי ודאי חמץמג:


לח) טור ושו"ע ס"ב.

לט) כדלעיל סי' תמ סי"ג, לדברי הכל. משא"כ כשאחריותו עליו, ראה לעיל שם ס"א שגם הנפקד עובר עליו, וש"נ.

מ) ב"ח ס"ה ד"ה ומ"ש ואם לא. מ"א ס"ק ה.

מא) שבועות לט, א. וראה עד"ז לעיל סי' תלו ס"ג.

מב) סעיף יא.

מג) ב"ח שם. מ"א שם.