יב

יב אם שכח להפריש חלה בערב שבת מלחם חמץ שאפה לשבת זה ולא נזכר עד שחשכה ליל שבת אע"פ שאם אירע כן בשאר שבתות השנה יש תקנה ללחם זה אם הוא בחוץ לארץ שמותר לאכול בלא הפרשת חלה רק שישייר ממנו שיעור חלה ועוד משהו כדי שלאחר השבת יפריש חלה מן המשוייר הזה גם על הלחם שאכל בשבת שהקילו חכמים בחלת חוץ לארץ להיות אוכל והולך ואח"כ מפרישנה אבל בשבת זה אי אפשר לעשות כן שהרי צריך ליתן המשוייר הזה לנכרי במתנה גמורה קודם שתגיע שעה ששית ואסור לו להזהיר את הנכרי שלא יאכלנו ושיחזירנו לו לאחר הפסח כמו שיתבאר בסימן תמ"חנו ואם לא יחזירנו לו הנכרי לאחר הפסח להפריש ממנו חלה נמצא שלמפרע אכל טבל בשבת זה לפיכך אין לטבל זה תקנה אלא צריך ליתנה כולה במתנה גמורה לנכרי קודם שעה ששיתנז:


נה) כמבואר ביו"ד סי' שכג. וראה גם לעיל סי' רס ס"ה וש"נ.

נו) סעיף יח.

נז) מ"א סי' תקו ס"ק ח. באר היטב כאן ס"ק א.