ג

ג ואם הוא מבער חמץ בזמן הביעור דהיינו מתחילת שעה ששית עד כלות ימי הפסחכ צריך לבערו מן העולם לגמרי ולא די במה שמוציאו מרשותו ומניחו במקום הפקרכא שהרי משהגיע שעה ששית כבר נאסר בהנאה ואינו שלו כלל ואף על פי כן התורה עשאה אותו כאלו הוא שלו שיעבור עליו בבל יראה ובל ימצאכב ולפיכך אף כשמוציאו מרשותו הרי הוא עובר עליו בבל יראה ובל ימצא שעשאתו התורה כאלו הוא מונח ברשותו ממש ואין לו תקנה אלא שיבערנו מן העולם לגמרי דהיינו <(ב)> שישליכנו לאיבוד בענין ששום אדם לא יוכל ליהנות ממנו ואע"פ שבריות אחרות יכולות ליהנות ממנוכג מכל מקום כיון ששום אדם לא יוכל ליהנות ממנו הרי זה נקרא ביעור מן העולםכד:


כ) רא"ש פ"ב סי' ג.

כא) כ"מ פ"ג הי"א. מ"א ס"ק ז. וראה גם ב"י סי' תמו ד"ה ומ"ש אם הוא בחול המועד. לעיל סי' תמד קו"א ס"ק ב.

כב) כדלעיל סי' תלא ס"ב וש"נ. וראה אבני נזר סי' שטז אות ו; ט. סי' שמא אות ג. ארץ צבי סי' פא ד"ה אך מה. רשימות שיעורים סי' כד ס"ג.

כג) מ"א ס"ק ב. וראה גם לקמן ס"ה.

כד) ראה דברי אליהו פסחים סי' יט ס"ב.