ז

ז ויש חולקיןמג על כל זה ואומרים שהחמץ שצריך לבערו מן העולם לגמרי אין ביעורו אלא בשריפה שאנו למידין מנותר מה נותר ישנו בבל תותירו וטעון שריפה אף חמץ שישנו בבל תותרמד (פירוש בל יראה ובל ימצאמה) טעון שריפה והלכה כסברא הראשונהמו שהרי נאמרמז ושרפת את הנותר באש ודרשו חכמיםמח הנותר טעון שריפה ואין כל איסורי הנאה שבתורה טעונין שריפה ואף על פי כן המנהג במדינות אלו כסברא האחרונהמט.

ולפיכך נוהגין שהחמץ שמוצאין בבדיקת ליל י"ד אין שורפין אותו מיד בלילה אלא מצניעין אותו לשורפו למחר ביום כדי לדמותו לנותרנ שמצותו לשורפו ביום שנאמרנא והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ולא בלילהנב אך אם ירצה לשרוף החמץ מיד אחר הבדיקה כדי שלא יגררוהו קטנים או חולדה ועכבריםנג הרשות בידונד.

ואם לא מצא שום חמץ בבדיקתו טוב לשרוף הכלי שלקח לבדיקהנה כדי שלא ישכח חובת הביעורנו לשנה הבאה וגם כדי שלא ישכח לבטלנז ביטול השני שנתבאר בסי' תל"דנח:


מג) רבי יהודה במשנה כא, א. כפסק רש"י (מחזור ויטרי ע' 254. הובא ברא"ש פ"ב סי' ג) ותוס' כז, ב ד"ה אין ביעור. סמ"ג עשין לט (קיז, ג).

מד) גמרא [ברייתא] כח, רע"א.

מה) רש"י שם ד"ה חמץ.

מו) שו"ע ס"א.

מז) שמות כט, לד.

מח) ברייתא כד, א. וראה תוס' כז, ב ד"ה מה. כח, א ד"ה אמרו.

מט) רמ"א ס"א. ט"ז ס"ק ב.

נ) רמ"א שם. וראה העו"ב תשעג ע' 18.

נא) ויקרא ז, יז.

נב) ברייתא ג, א.

נג) ראה לעיל סי' תלד ס"א ואילך.

נד) הגהות מיימוניות פ"ג אות א רבנו יהודה משפירא. כל בו סי' מח (ו, ג). רמ"א שם.

נה) מהרי"ל הל' בדיקת חמץ (ע' מ). רמ"א שם.

נו) מהרי"ל שם. לבוש ס"ג.

נז) מ"א ס"ק ג בשם מהרי"ל.

נח) סעיף יא ואילך.