יט

יט עיסת חמץ שנפלה למים צוננין אף על פי שנשרית בתוכן מעת לעת מותר לשתותן בערב פסח משש ולמעלהקנב אחר שסיננןקנג מפני שמן הסתם עיסה של חמץ הוא נותן טעם לפגם במיםקנד וכן שעורים נותנים טעם לפגם במים שהן מבאישין אותםקנה:


קנב) היינו אף שנשרו גם משש ולמעלה. ואם נשרו קודם הפסח מותר לשתותו גם בפסח כדלקמן סכ"ב.

קנג) שהעיסה עשויה להתפרר, כדלקמן סי' תסז סכ"ט וסמ"ז. וכשסיננו ראה לקמן סכ"ד וש"נ.

קנד) מרדכי רמז תקסח. מ"א ס"ק ו.

קנה) משנה פ"י דתרומות מ"ב. מ"א שם. ולענין חטה ולחם שנשרו במים ראה לקמן סי' תסז סמ"ז.