תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח ובו ס"ג סעיפים:

ב

ב אבל יש חולקיןלט על כל זה ואומרים דאפילו אין בתערובת כלום ממשות החמץ אלא שנפלט לשם טעם חמץ משהו אסור למכרו לנכרי אלא שורפין כל התערובתמ מידמא וכן נוהגין במדינות אלומב ואין לשנות המנהג אלא אם כן יש הפסד <(ב)> גדול (מאד) שאז יש לסמוך על סברא הראשונהמג.

אבל בתערובת <(ג)> יבש ביבש לדברי הכל יכול למוכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו כמו שנתבארמד.

אבל אסור לו ליטול מהנכרי דמי כל התערובת עם החמץ שבתוכו ולהשליך דמי החמץ שבו לים שאין תקנה זו מועלת אלא בעבודה זרה אבל לא בשאר איסורי הנאהמה כמו שנתבאר ביו"ד סימן ק"ימו ע"ש הטעם:


לט) מרדכי רמז תקס בשם הר"מ. רמ"א ס"א, וסי' תסז ס"י. וכ"ה לקמן סי' תסז סכ"ו. וראה לעיל סי' תמה ס"ט, אם תקנה זו מועלת כשאפה או בישל בגחלים של חמץ.

מ) תרומת הדשן ח"ב סי' קסד. רמ"א שם.

מא) כדלעיל ס"א (לדעה המתרת מכירה).

מב) תרומת הדשן שם. רמ"א סי' תסז ס"י.

מג) מטעם שנתבאר בקו"א ס"ק ב. וכ"ה לקמן סי' תסז סכ"ו. וכן הקילו במקום שיש עוד טעמים להקל, כדלקמן שם וש"נ.

מד) לעיל סעיף א.

מה) תוס' יבמות פא, ב ד"ה כולן. רא"ש ע"ז פ"ג סי' ט. ר"ן שם ספ"ג (כב, ב).  ש"ך (ס"ק ב) ופר"ח ביו"ד סי' קי ס"ק ב, וכאן ס"א ד"ה ואכתי. מ"א סי' תמה ס"ק ו. וראה לעיל סי' תמב ס"ג, שלענין תערובת חמץ שעבר עליו הפסח, גם תקנה זו מועלת.

מו) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ש"ך ופר"ח שם. לעיל סי' תמה ס"ט. והטעם הוא שדוקא עבודה זרה שתופסת דמיה סגי לה בפדיון, משא"כ חמץ שאינה תופסת דמיה (ראה לעיל סי' תמג ס"ט).