כא

כא במה דברים אמורים כשהככר הוא אסור מחמת עצמו שהוא חמץ אבל ככר של מצה שנאסר מחמת שנבלע בו איסור כגון שמצאו בו חטה חמוצה שנאפית בתוכו והסירה ממנה וצריך להסיר ממנה עוד מצהקנט וכן מצה שנתכפלה מקצתה ואחר שחתך ממנה מקום הכפול שהוא חמץ צריך להסיר ממנה עוד כדי נטילה כמו שיתבאר בסימן תס"אקס מפני שנבלע בה טעם החמץ ואם קודם שהסיר ממנה כדי נטילה נתערבה באחרות כולם מותרין ומותר לאכלם בערב פסח עד הלילהקסא ואין צריך להסיר מהם כלום שאותה מצה הבלועה מאיסור נתבטלה ברוב אף על פי שהוא דבר שבמנין אף לאחר שנחתך ממנו מעט מכל מקום הרי היא בעצמה מותרת היא והאיסור שבתוכה אינו דבר שבמניןקסב:


קנט) ראה לקמן סי' תסז סל"ו כמה צריך להסיר מהמצה.

קס) סעיף טז.

קסא) מ"א ס"ק מ, ובסי' תנא ס"ק לז. וראה לקמן שם סנ"ו (דהיינו שרוצה לבשלם ולאכלם בערב פסח). וכ"ה ביו"ד סי' קא ס"ב לענין חתיכה הראויה להתכבד.

קסב) ט"ז וש"ך יו"ד שם ס"ק ד בשם הפוסקים (לענין חתיכה הראויה להתכבד).