כב

כב אפילו ככר שנחתך ממנו הרבה ונתבטל חשיבותו ואח"כ נתערב בפרוסות אחרות של מצה אסור לאכול וליהנות מהתערובת בתוך הפסח מליל ט"ו ואילךקסג ואפילו להשהותם עד לאחר הפסח אסורקסד כמו שנתבאר בסי' תמ"בקסה ואע"פ שכבר נתבטל האיסור ברוב קודם הפסח כיון שאין גוף האיסור נבלל בגוף ההיתר אלא הוא עומד בפני עצמו בתוך התערובתקסו לפיכך כשמגיע הפסח הרי הוא חוזר וניעור ואוסר את כל התערובת כאלו נתערב עכשיו בפסח (ויש חולקיןקסז ויש לסמוך על דבריהם בשעת הדחקקסח כמו שיתבארקסט).

אבל חמץ שנתערב בהיתר לח בלחקע שהן נבללין ונתבטל קודם הפסח בס' או מחמת שהוא נותן טעם לפגםקעא מותר לאכלו בתוך הפסחקעב דכיון שגוף האיסור בלול בגוף ההיתר ונתבטל בתוכו הרי הוא כמי שאינו בעולם כלל ואינו חוזר וניעור בפסח ויש חולקיןקעג על זה ואומרים כיון שיש משהו ממשות החמץ בתוך התערובת אע"פ שהוא בלול בגוף ההיתר הוא חוזר וניעור בפסח ואוסר את התערובת ויש מחמיריןקעד עוד דאפילו אם אין בתוך התערובת כלום מממשות החמץ אפילו משהו אלא שנפלט לשם טעם משהו חמץ ונתבטל בתוכו קודם הפסח הרי הוא חוזר וניעור בפסח כגון תרנגולת מבושלת שמצא בה חטה מחומצת והסיר ממנה החטה קודם הפסחקעה אסור לאוכלה בתוך הפסח מפני שטעם משהו שנפלט מן החטה לתרנגולת חוזר וניעור ואוסר את כל התרנגולת והלכה כסברא הראשונהקעו ומי שרוצה להחמיר כאחת משתי סברות האחרונות יחמיר לעצמו אבל לא יורה כן לאחרים.

אבל אם לא הסיר החטה מן התרנגולת עד שנכנס הפסחקעז אע"פ שהוציא את התרנגולת מהקדירה קודם כניסת הפסח והניחה בקערה בלא רוטב אם כשנכנס הפסח היתה התרנגולת עדיין חמה בכדי שהיד סולדת בוקעח אפילו לא היתה חמה אלא רגע אחד הרי באותה רגע שבתוך הפסח חזרה החטה ופלטה טעם משהו לתוך התרנגולת ואוסרת את כולה אם התרנגולת היא שמינה ואם היא כחושה צריך להסיר ממנה במקום החטה כעובי רוחב גודלקעט ולמנהג מדינות אלו שאין מחלקין בין כחושה לשמינהקפ הרי כל התרנגולת אסורה בכל ענין:


קסג) דעה הא' שבשו"ע ס"ט (שגם יבש ביבש אינו בטל). וכדלעיל ס"א וש"נ. רמ"א ס"ד (שגם כשנתבטל קודם הפסח חוזר וניעור).

קסד) מ"א ס"ק יא.

קסה) סעיף טו וסי"ח (שגם כשנתבטל קודם הפסח וחוזר וניעור אסור להשהותו).

קסו) לבוש ס"ט. עולת שבת ס"ד ד"ה ומ"ש אבל. וכן נתבאר טעם זה לעיל סי' תמב סי"ד, ולקמן סי' תסו ס"ט.

קסז) מ"א שם, לדעת הרא"ש חולין פ"ז סי' לז. וכדלעיל שם סי"ד (שכשנאסר רק מטעם חוזר וניעור מותר להשהותו).

קסח) מ"א שם (במקום הפסד).

קסט) ראה הערות לשו"ע אדה"ז, שאוצ"ל: שנתבאר (שם סט"ו וסי"ח), שבהפסד מרובה יכול להשהותו. וראה גם לחם שלמה סי' פב אות ב.

קע) תרומת הדשן סי' קיד. רמ"א שם. וראה שו"ת רבנו סי' ה, אם תערובת בצק חמץ בבצק מצה יש לה דין לח בלח לענין זה.

קעא) פר"ח ס"ה ד"ה אבל בשומן.

קעב) רא"ש פ"ב סי' ה. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ד. מרדכי רמז תקנד. ראב"ד בתמים דעים סי' לו. שו"ת הר"ן סי' סב וסי' סד. וראה גם לעיל סי' תמב ס"ד.

קעג) רי"ץ גיאת (ח"ב ע' פד), ושו"ת הרשב"א ח"א סי' נג וסי' תפה, בשם תשובת רב האי. משמעות הרמב"ם פ"ד הי"ב, לפירוש המ"מ שם. דעה הב' בטור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' תסו סי"א שעכ"פ מותר להשהותו.

קעד) פר"ח ס"ד, עפ"י ב"י סוס"י תנא. ט"ז שם ס"ק לא. טור סי' תמב בשם רב נטרונאי גאון. הגהת הש"ך שבמ"א ס"ק יג, בדעת שו"ת הרשב"א סי' קעג, בשם הגאונים (ודעה הא', לחלק ביניהם, ראה שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ד, שהובא בפר"ח שם, ומ"א ס"ק ז וס"ק יג).

קעה) שמבואר בשו"ע ס"ג שמותר (שלדעת שיירי כנה"ג ומ"א שם מותר לדברי הכל, ולדעת הפר"ח הוא רק לדעת המתירים).

קעו) שו"ע ורמ"א ס"ד. וראה גם לקמן סכ"ד. סי' תנג ס"ח-ט. סי' תסז סי"ד.

קעז) סמ"ק סי' רכב (ע' רכז). הגהות מיימוניות (קושטא) פ"א ה"ח. שו"ע ס"ג.

קעח) מ"א ס"ק ט.

קעט) פר"ח ס"ג. וכדלעיל ס"ה. וראה שו"ע ומ"א סי' תסז ס"ק לז, ולקמן שם סנ"ט (כדי קליפה).

קפ) כדלעיל ס"ז.