כד

כד פרוסת פת שנפל ליין צונן אע"פ שנטלה משם קודם הפסח מכל מקום יש לחוש שמא נתפררו ממנו פירורין דקין ונשארו בתוך הייןקפח ולפיכך אם לא סיננוקפט את היין עד שנכנס הפסח הרי נפלט טעם הפירורין לתוך היין בפסחקצ על ידי שנכבשו בתוכו מעת לעתקצא דהיינו משעה שנפל לתוכו עד שעה שמסננו בתוך הפסחקצב שבסוף המעת לעת נעשה כמבושל כמ"ש ביו"ד סי' ק"הקצג ואז הוא פולט והולך טעמו לתוך היין ונאסר כל היין אפילו בהנאה ואסור להשהותו עד לאחר הפסחקצד.

במה דברים אמורים כשסיננו בתוך הפסח ומצא בו פירורין דקין אבל אם עדיין לא סיננו מותר להשהותו עד לאחר הפסחקצה וכן מותר ליהנות ממנו בכל מיני הנאות בתוך הפסחקצו כיון שכבר הסיר ממנו קודם הפסח את הפת שנפל לתוכו ואין בו אלא חשש בעלמא שמא נשארו בו פירורין ודי לאסור אותו בשתיה ואם נתערב מיין זה ליין אחר גם הוא אסור בשתיהקצז.

ואם סינן אותו* קודם הפסח מותר לשתותו בפסחקצח בכל ענין אפילו יש כמה ימים משעה שנפל הפת לתוכו עד שעה שמסננו שאף שנפלט טעם הפת לתוך היין הרי כבר נתבטל בס' קודם הפסח ואינו חוזר וניעורקצט:

[* ואפילו אם סיננו בתוך הפסחר ולא מצא שום פירור על המסננת אף על פי כן יש לחוש שמא היה בו פירור דק מאדרא שאינו נרגש בראות העין מחמת שהוא מעורב בלחלוחית יין שעל פי המסננתרב ונפלט טעמו בפסח לתוך היין.

ומכל מקום אם אין מעת לעת משעה שנפל הפת לתוך היין עד שעה שמסננו בתוך הפסח אין לחוש שמא נפלט טעם הפירורין לתוך היין כמו שהוא צונןרג ואף על פי שיש מחמיריןרד בחמץ בפסח אפילו נשרה החמץ בצונן כמו שיתבאר בסימן תס"זרה מכל מקום כיון שאין כאן חמץ גמור אלא ספק שמא נשארו בו פרורין דקין יש להקל בדבררו ואפילו אם כשסיננו בתוך הפסח מצא פירורין על פי המסננת שבודאי היו בתוך היין בפסח מכל מקום אם הוא שעת הדחקרז כגון שהוא צריך ליין זה לארבע כוסות או לקידוש ולהבדלה יש לסמוך על האומריםרח שחמץ בפסח אינו אוסר בפחות ממעת לעתרט.]


קפח) שו"ת הרשב"א ח"א סי' קעג, לפירוש הדרכי משה ס"ק יג. רמ"א ס"ד. וכ"ה לקמן סי' תסז סכ"ט (בנפל למים).

קפט) ראה גם לעיל סי"ט. לקמן שם סכ"ט וסמ"ז.

קצ) מ"א ס"ק יג. וראה גם לקמן סוף סנ"ב.

קצא) מ"א ס"ק יד. פר"ח סוף ס"ד.

קצב) אף שלא שהה מעת לעת בתוך הפסח.

קצג) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א (שהוא כמבושל), וש"ך שם סוף ס"ק ב, וט"ז שם ס"ק א (שהוא בסוף המעת לעת). וראה גם לקמן סכ"ז (שהוא כמבושל) וסכ"ח (שהוא בסוף המעת לעת).

קצד) כדלעיל ס"א (שגם תערובת משהו טעם חמץ אסור בהנאה ולהשהותו), וש"נ.

קצה) משמעות רי"ץ גיאת בשם תשובת רב האי גאון. טור סי' תמב בשם רב נטרונאי גאון. שו"ת הרשב"א שם. מ"א ס"ק יב. ח"י ס"ק יח. וראה גם לקמן סי' תסו סי"א.

קצו) ח"י שם. וכדלעיל סי' תמב סכ"ד וש"נ.

קצז) שו"ת הרשב"א שם. מ"א ס"ק יג. וראה גם לעיל סט"ז (לענין כמה תערובות משהו).

קצח) ראה גם לקמן סוף סמ"ג וסוף סמ"ז וס"נ וסנ"ב.

קצט) משמעות רמ"א שם, ומ"א ס"ק יג. וכדלעיל סכ"ב, שהלכה כסברא הראשונה שאין אומרים בזה חוזר וניעור.

ר) אף שסיננו בבגד עב, כדלקמן סכ"ה. וראה מ"מ וציונים.

רא) ראה לקמן סמ"ז שחוששים לזה כיון שראינו חמץ נפל לתוכו.

רב) ראה ט"ז ס"ק ו, ומבואר לעיל סי' תמב קו"א סוף ס"ק טו, דהיינו כדעת האומרים שיבש בלח אינו בטל כיון שבמקומו הוא מובדל (אפילו אינו ניכר ע"י משמוש). וראה שדי חמד מערכת חו"מ (א'מא, ג). אהלי שם א ע' קיד.

רג) ראה פסקי הרב ע' טז.

רד) רמ"א סי' תסז סי"ב (שלא התיר אלא כשיש עוד צד אחד להקל. ראה מ"א שם ס"ק כג).

רה) סכ"ט-ל.

רו) ח"י סי' תסז ס"ק מ (שפסק כהרמ"א כשיש עוד ספק, מטעם ספק ספיקא), וכדלקמן שם ס"ל.

רז) כדלקמן שם ס"ל, להקל בשעת הדחק. וראה גם לקמן סמ"ב.

רח) טור סי' תסז. וכ"ה גם לדעת הרא"ש פ"ב סי' כה (לפירוש דרכי משה ס"ק י, ולבוש סי"א), והרשב"א בשו"ת ח"א סי' קעג (לפירוש שו"ת מהרש"ל סי' עט, וב"ח ס"ח ד"ה ולא נהירא, ומלבושי יו"ט סי"א, וט"ז ס"ק יב, ופר"ח סי"א ד"ה ומ"ש וראוי).

רט) מ"א שם ס"ק כד (בדעת הרמ"א שם).