כו

כו כל מיני מלוחים מותר לאכלם בפסח מן הדין בלא שום שרייה והדחה כלל אע"פ שלא נזהרו בהןריד מחימוץ דהיינו שלא בדקו את המלח מפירורי חמץ שדרך להמצא בורטו שהרי אע"פ שהיו בו פירורי חמץ כבר נימוסו ונימוחורטז ונתבטלו בס' קודם הפסח.

ואפילו נמלחו בתוך כלי של חמץ בן יומו דהיינו שנשתמשו בו חמץ בחמין תוך מעל"ע למליחה שעדיין לא נפגם חמץ הבלוע בכליריז אף על פי כן אין המלח מפליטו מן הכלי ומבליעו באוכל הנמלח בתוכוריח לפי שאין כח במלח אלא להפליט מוהל מן האוכל שהוא רך אבל לא מן הכלי שהוא קשהריט:


ריד) מחזור ויטרי הל' פסח סי' כד. שו"ת הרא"ש כלל כד ס"ד בשם מנהג צרפת. טור ושו"ע ס"ה.

רטו) סימני ס' התרומה סי' נה. סמ"ג לאוין עח (ל, ב). שו"ת מהרי"ט ח"ב או"ח סי' א. מ"א ס"ק יז. ט"ז סוף ס"ק ז. וראה גם לקמן סי' תנא סל"ה.

רטז) שבלאו הכי אין מתבטלים, כדלעיל סכ"ד (בפירורים שביין). וראה אגודה פ"ב סי' כו (אינו חוזר וניעור). מ"א ס"ק טו. ט"ז שם. העו"ב תתמו ע' 41.

ריז) רא"ש שם אות ד-ה. טור. דרכי משה ס"ק ו וס"ק יב. פר"ח ס"ה-ו. מ"א ס"ק טז וס"ק לב. ח"י ס"ק יט וס"ק לח.

ריח) תוס' חולין קיג, א ד"ה טהור. רא"ש חולין פ"ח סי' מב. טור שו"ע ביו"ד סי' קה סי"ב-ג. ורמ"א שם סי' סט סט"ז. וראה לקמן סנ"ו, שהמחמיר לכתחלה תבוא עליו ברכה.

ריט) תוס' וטור שם. שו"ת הרשב"א ח"א סי' קכט. ארחות חיים הל' איסורי מאכלות סי' סא, בשם הרא"ה.