לא

לא ומכל מקום לפי מנהג מדינות אלו שאוסרין נותן טעם לפגם בפסחרלח אסור לאכלו בפסח בכל ענין אלא אם כן הוציאו קודם הפסח מן הכלי של חמץ שהיה שרוי בתוכורלט אבל כשהוא שרוי בתוכו בתוך הפסח אף על פי שלא עבר עדיין מעת לעת משעה שנשרה בתוכו עד שעה שהוא רוצה לקנותו ולאכלו בפסח וכל צונן שהוא שרוי בכלי אינו מפליט כלום מהכלי פחות [מ]מעת לעת כמו שיתבאר בסי' תס"זרמ מכל מקום לכתחלה טוב ליזהר מלקנותו אם אין שם שעת הדחקרמא אבל אם יש שעת הדחק מותררמב לקנותו ולאכלו בפסח אם עדיין לא עבר מעת לעת משעה שנשרה בכלי של חמץ עד שעה שמוציאו מתוכו בפסח.

אבל אם כבר עבר מעת לעת אסור לאכלו בפסח אפילו על ידי שרייה והדחה ואפילו אם כלי זה של חמץ זה שנכבש בתוכו לא נבלע בו מעולם כל כך חמץ שלא יהיה בדבר שנכבש בתוכו ס' כנגד החמץ הבלוע בכלי מכל מקום כיון שהוא כבוש בתוכו בתוך הפסח וחמץ בפסח במשהו ואין לו ביטול לעולם אפילו הוא נותן טעם לפגם לפי מנהגינו:


רלח) כדלעיל ס"ח.

רלט) מ"א סי' תנא ס"ק מ.

רמ) לדעה הא' דלקמן שם סכ"ט.

רמא) ב"ח מ"א ס"ק טז.

רמב) כדלקמן שם ס"ל, ולעיל סכ"ד בהג"ה, שבשעת הדחק התירו.