לו

לו וכל זה מעיקר הדין אבל כבר נהגו במדינות אלו להחמיר לכתחלה שלא לאכול בפסח עד יום טוב האחרון של גליותרנ כל מיני מלוחים שלא נזהרו לבדוק המלח מפירורי חמץ הנמצאים בורנא לפי שאנו חוששין שמא יש עליהן עדיין פירור דק של חמץ בעין שנדבק בו מן המלחרנב ומחמת דקותו אינו נראה לעין ואפילו אם הוא רוצה לשרותן במים ולהדיחן יפה ונמצא שאף אם היה עליהם משהו חמץ בעין כבר יעבור על ידי שרייה והדחה אף על פי כן אסור גזירה שמא ישכח ויאכלנה בלא הדחהרנג.

במה דברים אמורים במיני מלוחים שדרך לאכלם בכל השנה בלא הדחה כגון דגים לחים מלוחים שנמלחו מזמן קרוב ומיני קישואין (שקורין אוגרקעס) ולימוני"ש מלוחים וכבושים וגבינה מלוחה וכל כיוצא בהן אבל מיני מלוחים שבכל השנה אינן נאכלים בלא הדחה כגון דגים יבישים או המלוחים בחבית (שקורין הערינג) שהן מלוחין מזמן מרובה ואינן נאכלין בלא הדחה ובשר מלוח אפילו הוא לח ואפילו נמלח מקרוב אין דרכו להאכל בלא הדחה ולפיכך אין לחוש שמא ישכח להדיחו ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחהרנד שישרנו שלש פעמיםרנה במים (ואם ישרנו בתוך כלי של פסחרנו וגם ידיחנו יפהרנז) [קודם הפסח בתוך כלי של פסח וידיחנו יפהרנח] ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו [והמחמיר בכל ענין] הרי זה משובחרנט:


רנ) כדלקמן סמ"ז לענין נתבשל בסתם כלים, וש"נ.

רנא) הגהת סמ"ק סי' רכב (ע' רכח). רמ"א ס"ה.

רנב) שו"ת מהרי"ט ח"ב או"ח סי' א. מ"א ס"ק יז. וראה גם לעיל סכ"ו (בדעת המתירים מעיקר הדין), וש"נ.

רנג) הגהת סמ"ק שם. דרכי משה ס"ק יא. ט"ז ס"ק ט. מ"א ס"ק יח. וראה פס"ד צמח צדק (כא, ג) טעמים נוספים להחמיר בזה.

רנד) הגהת סמ"ק שם. דרכי משה וט"ז ומ"א שם.

רנה) דרכי משה ורמ"א שם (הדיחו הבשר שלשה פעמים). ח"י ס"ק כג (ע"י שריה קצת). וראה בגירסות דלקמן.

רנו) ב"ח ס"א ד"ה וזהו שכתב הרא"ש. מ"א ס"ק טז. ט"ז וח"י שם.

רנז) מ"א ס"ק יז (דהדחה עדיף משריה).

רנח) בדפוס ראשון: ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחה שישרנו שלשה פעמים במים בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו הרי זה משובח.

בלוח התיקון שבדפו"ר: ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחה ג' פעמים במים ואם ישרנו בתוך כלי של פסח וגם ידיחנו יפה ויעבור [מ]עליו משהו חמץ הדבוק בו הרי זה משובח. וכן תוקן בדפוסים הבאים.

בדפוס זיטאמיר תרט"ז ואילך נוספה בתחלה גם תיבת שישרנו (ע"י הדחה שישרנו ג' פעמים).

בלוח התיקון שבסוף דפוס זיטאמיר תר"ז נוספה הג"ה: ובכתבים של הרב המפורסם מוה' יהודא ליב ז"ל אחיו של הגאון הקדוש ז"ל נמצא שצריך להגיה כאן וכצ"ל: ע"י הדחה שישרנו שלשה פעמים במים בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו והמחמיר בכל ענין ה"ז משובח (ב"ח לבוש) [היינו הב"ח בשו"ת סי' קכג בשם המהרש"ל, שנהגו לא לסמוך על ההדחה בבשר מלוח, והלבוש ס"ה, שנהגו להחמיר בדגים אפילו יבשים]. המקור להג"ה הנ"ל היא בכתי"ק מהרי"ל - מהדורה של שוע"ר (שנדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ה ע' כג-ד): מותר לאכלו בפסח ע"י שישרנו במים בתוך כלי של פסח (ט"ז) וידיחנו יפה ויעביר מעליו משהו חמץ הנדבק בו ... והמחמיר בכל ענין ה"ז משובח (ב"ח לבוש)".

עוד גירסה יש בשו"ת צמח צדק סי' קטז: "ול"נ שכן צריך להיות בהג"ה, הדחה ג"פ לפני הפסח ואם ישרנו לפני הפסח בתוך כלי כו', וראי' מדכ' בתוך כלי של פסח אי מיירי תוך הפסח פשיטא דבכלי פסח ידיחנו, וכ"נ ממ"ש סעיף מ"ב ולא הדיחם קודם הפסח כו'". וראה גם קונטרס השלחן. מגני אברהם לאו"ח סי' תמז.

בכתי"ק מהרי"ל עה"ג תוקן: ע"י הדחה שלשה פעמים במים ואם ישרנו בנהר או בתוך כלי של פסח קודם הפסח וגם ידיחנו יפה ויעבור מעליו משהו חמץ הדבוק בו הרי זה משובח (ח"י [שם] אליה זוטא [ס"ק ח]).

רנט) הג"ה בכתי"ק מהרי"ל: ותקנה זו אין נוהגין אלא מדוחק קצת ואין עושין כן אלא בבשר מלוח (שמערין הכל מן הכלי ושורין במים קודם הפסח) משום מניעת שמחת יו"ט שאין שמחה אלא בבשר כמ"ש בסי' תקכ"ט אבל דגים מלוחים (ובפרט דגים המלוחים בחבית שקורין הערינג) אין נוהגין כן אא"כ אין לו בשר כלל (לפי שצריך לערות הכל מכל החבית קודם הפסח ולא יטול מן החבית בפסח שמשהו חמץ הדבוק בא' מן הדגי' הוא כבוש בציר ואוסר גם שאר דגים הכבושי' עמו ולערות מן החבית קודם הפסח לשרות במים חוששין שמא יחוס שלא יתקלקלו הדגים לפיכך נוהגין לאסור בכל ענין). ואם הוא שעת הדחק [עי' סמ"ב].