לט

לט אם הוא שעת הדחקרסט שאין לו בשר אחר ליום טובער רק כרכשות הממולאים בבשר שנמלח במלח שלא נבדק מפירורי חמץרעא וגם נחתך דק דקערב בסכין של חמץ אע"פ שמן הסתם לא היה הסכין מקונח יפהרעג קודם שחתך בו הבשר ויש אומריםעדר שכל סכין של חמץ שאינו מקונח יפה אי אפשר שלא יהא משהו חמץ דבוק בו ואם כן יש לחוש שמא על ידי דוחק הסכין בבשר בחתיכתו נפרד משהו חמץ מן הסכין ונדבק בבשר וכשמגיע הפסח עדיין החמץ משהו בעיןערה בתוך הבשר שבכרכשות כיוןרעו שהוא שעת הדחק יש לסמוך על דברי האומריםרעז דסתם סכין שמחתכין בו מקונח הוא מן החמץ הדבוק בו שהחמץ אינו דבר הנסרך ונדבק ובקינוח מעט הוא נפרד מהסכיןרעח:


רסט) ח"י ס"ק כב בשם אחרונים (שבשעת הדחק הכל שרי), לענין בשר שלא הודח (וכ"ה לקמן סמ"ב), וס"ק כו (גם לענין כרכשות כו').

ער) מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ע' קכח), בשם מהר"ש (הלכות ומנהגי מהר"ש סי' טו), לענין בשר שלא הודח.

רעא) שנתבאר לעיל סל"ח שמתירים בדיעבד.

ערב) מ"א ס"ק יט (שבזה מיירי הרמ"א). לקט הקמח הל' פסח ד"ה בשר יש להתיר (שבזה מודה הרמ"א לאסור בכל אופן).

רעג) פירוש הא' ברש"י חולין קיב, רע"א. סמ"ק סי' ריג (ע' רטז). ש"ך יו"ד סי' צו ס"ק ג, וט"ז ס"ק א.

עדר) מ"א ס"ק לז (דעכ"פ משהו איכא). לקט הקמח שם.

ערה) לקט הקמח שם (והאיסור בעין, וטוח עליו. משא"כ בטעם אין אומרים חוזר וניעור, כדלעיל סכ"ב). וראה גם לקמן סנ"ח.

רעו) בכת"י: מכל מקום כיון.

רעז) רמ"א שם (שאם נתערב בתבשיל אין לחוש). פר"ח (ראה סוף ס"ז). ח"י סוף ס"ק מא.

רעח) מ"א שם בדעת הרמ"א (שאינו דבר הנדבק בו כל כך). ובכת"י: ח"י. וכ"ה לקמן סנ"ח.