מז

מז דבר שאינו חריף שנתבשל בכלי חמץ שידוע שלא היה בן יומו כגון שבישלו לשם הפסחשל וקודם הפסח עירה אותו מהכלי חמץ לתוך כלי של פסחשלא מותר לו לשתותו בפסחשלב כמו שנתבאר למעלהשלג שכל נותן טעם לפגם שנעשה קודם הפסח אינו חוזר וניעור בפסח.

ומכל מקום לכתחלה אסור לבשל לשם פסח בכלי של חמץ שאינו בן יומו שאסור לעשות נותן טעם לפגם לכתחלה כמו שיתבאר ביו"ד סי' ק"גשלד.

אבל אם לא בישלו לשם הפסח אע"פ שהוא אומר ברי לי שלא היה הכלי בן יומו מבליעת החמץ בשעה שנתבשל בו אין זה כלוםשלה ואין לשתות ממנו עד יו"ט האחרוןשלו דכיון שבשעה שבישלו לא היתה דעתו על הפסח ולא היה צריך לדקדק אם הכלי אינו בן יומו ואף לפי דבריו שאומר שברי לי שלא היה בן יומו הרי הוא לא נתכוין לכך ואין אדם זוכר מה שנעשה שלא במתכוין כמו שנתבאר למעלהשלז.

אבל אם בשעה שבישלו דקדק ונזהר שלא לבשלו בכלי שהוא בלוע מחמץ אע"פ שלא היתה כונתו לשם הפסח אלא מחמת דבר אחר נזהר בזה כגון שבישלו בכלי חדש לרפואה וכיוצא בזה מותר לשתותו בפסחשלח ומכל מקום מחמת חשש שמא נתערב בו פירור חמץ משהו צריך לסננו קודם הפסחשלט ואם לא סיננו קודם הפסח צריך לסננו בתוך הפסח ואם לא מצא שום פירור חמץ על פי המסננת מותר לשתותו ואין אנו חוששין שמא יש פירור דק שאינו נראהשמ כיון שלא ראינו מעולם שנפל לתוכו חמץ:


של) מ"א ס"ק כג.

שלא) מ"א סי' תנא ס"ק מ.

שלב) סמ"ק סי' רכב (ע' רכח). הגהות מיימוניות (קושטא) סוף פ"א. מ"א ס"ק כג.

שלג) סעיף כב.

שלד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם סי' קכב ס"ב. שו"ת ב"ח סוס"י קכג. מ"א כאן ס"ק כג. לקמן סי' תנב ס"ו.

שלה) סמ"ק והגהות מיימוניות שם. מ"א שם. ח"י ס"ק כח (שכ"ה מסקנת האחרונים, דקיי"ל כסמ"ק). וכ"ה לעיל סמ"ד לענין ברי לי שלא נתערב פירור חמץ. וראה גם לקמן סי' תנח ס"ב.

שלו) ולא עד בכלל. תרומת הדשן ח"ב סי' קפז. רמ"א ס"ה. מ"א ס"ק כה. וכ"ה לעיל סל"ו וסמ"ג. וראה לעיל ריש סמ"ו שרק בסתם כלים הקילו ביו"ט האחרון, וש"נ.

שלז) סעיף מד.

שלח) ח"י ס"ק לא, בשם שו"ת צמח צדק סי' סה.

שלט) ח"י ס"ק לג.

שמ) כדלעיל סכ"ד בהג"ה.