נח

נח כל דבר שאינו חריף שנחתך בסכין של חמץ אפילו הוא בן יומו מותר לאכלו בפסח על ידי שידיחנו יפה במקום החתךשצה (ועיין ביורה דעה סימן צ"ושצו דבקשואים אין הדחה מועלת כלום וצריך לגרור מקום החתך עין שם הטעם).

במה דברים אמורים כשנחתך בביתו שהוא אקראי בעלמא אבל דבר שנחתך בסכין של חמץ בקביעות ביד הנכרי כגון חתיכת דג (שקורין לאקסיןשצז) שמוכרים הנכרים בפסח והוא נחתך בפסח בסכינים שלהם שחותכין בהן פת טוב להחמיר משום חומרת חמץ שלא לאכול בפסח אפילו על ידי הדחהשצח.

אבל כשחתכוהו קודם הפסח אין צריך להחמיר ומותר לאכלו בפסח על ידי הדחהשצט.

ואם לא הדיחוהו ונפל לתוך התבשיל בפסח הרי כל התבשיל אסור אף על פי שיש בו ס' כנגד אותו דבר שנחתך בסכין של חמץ ואפילו נחתך בביתו באקראי בעלמא בסכין שידוע לו שלא היה בן יומו מכל מקום אם לא קנח את הסכין יפה קודם שחתך אותו דבר מן הסתם היה מעט חמץ דבוק בות וכשנחתך בו אותו דבר על ידי דוחק הסכין בחתיכתו נפרד משהו חמץתא מן הסכין ונדבק בדבר שנחתך וכשנפל אותו דבר עם משהו חמץ הדבוק בו לתוך התבשיל נאסר כל התבשיל מחמת המשהו חמץ ויש חולקין על זהתב ואומרים שלא אמרו חכמים סתם סכין אינו נקי אלא מן שמנונית שהוא דבר הנדבק ונסרך אבל חמץ שאינו דבר נדבק ונסרך לו בקינוח מעט הוא נפרד מהסכיןתג הרי כל סתם סכין נקי הוא ממנו ולפיכך כל דבר שאינו חריף שנחתך בסכין של חמץ אפילו נחתך בקביעות ביד הנכרי בתוך הפסח וקודם שהדיחו נפל לתוך התבשיל הרי התבשיל מותר באכילה אף על פי שאין בו ס' כנגדותד ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד מרובה או בשעת הדחק כגון לצורך שמחת יום טוב שאין לו מאכלים אחרים כל צרכו כמו שנתבאר למעלהתה:


שצה) מ"א ס"ק לה.

שצו) סעיף ה. ט"ז שם ס"ק יד. ש"ך שם ס"ק כא. מ"א שם.

שצז) ח"י ס"ק מא.

שצח) מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ע' קלה). רמ"א ס"ז. לפירוש המ"א שם. ח"י שם.

שצט) רמ"א שם. מ"א שם.

ת) מ"א ס"ק לז (דעכ"פ משהו איכא). לקט הקמח הל' פסח ד"ה בשר יש להתיר. וכדלעיל סל"ט.

תא) בעין, וכדלעיל שם, וש"נ.

תב) מ"א שם, בדעת הרמ"א שם (שמטעם זה מותר כשנתערב בתבשיל). דרכי משה (ס"ק י, שבדיעבד אין להחמיר). פר"ח. ח"י סוף ס"ק מא (בדפוסים צוין בריש סנ"ט. ונראה ששייך לכאן. וכן צויין לעיל סל"ט).

תג) מ"א שם, בדעת הרמ"א (שאינו דבר הנדבק בו כל כך).

תד) מ"א ס"ק לו, בדעת הרמ"א שם. ח"י שם. וראה עד"ז לעיל סל"ח, לענין מלח לא בדוק) וש"נ.

תה) סעיף לט.