יא

יא לפיכך אם היה החמץ רב שאי אפשר להנכרי בעצמו להוציא את כולו מרשות הישראל קודם הפסחס וכן אם אין הנכרי רוצה להוציאו מרשות הישראל וכן אם אין החמץ כאן אצל הישראל שיוכל הנכרי למשכו כגון שהוא בעיר אחרת או על הדרךסא צריך להקנותו להנכרי באחד משאר דרכי הקניה שהן קנין גמור המועיל שלא יוכל אחד מהן לחזור בו כגון בכל דבר שנהגו הסוחרים לקנות בוסב דהיינו על ידי הרושם שנהגו בקצת מקומות שכשהלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא קנוי לו קנין גמורסג או על ידי תקיעת כף או על ידי נתינת פרוטה במקומות שנוהגין שכשהלוקח נותן פרוטה למוכרסד או שמכין בכפיהן זה על גבי זהסה נגמר המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו או על ידי שימסור הישראל להנכרי את המפתח מן החדר שהחמץ מונח בתוכו אם הוא במקום שנוהגין שמסירת המפתח קונה קנין גמורסו.

או על ידי אגב קרקעסז דהיינו שימכור להנכרי גם החדר שהחמץ מונח בתוכוסח ויאמר אגב החדר תזכה החמץ שבתוכו אבל אם אינו אומר כלשון הזה אע"פ שמתחלה מכר לו את החדר ואח"כ מכר לו את החמץ שבתוכו אין החמץ נקנה להנכרי על ידי שהוא מונח בחדרו של נכרי שלא אמרו חצרו של אדם קונה לו אלא בישראל שהחצר הוא כשלוחוסט ושלוחו של ישראל כמותו אבל אין שלוחו של נכרי כמותו כמו שנתבארע:


ס) מ"א ריש ס"ק ד.

סא) מ"א ס"ק ח. וראה ח"י ס"ק כ.

סב) אחרונים. משאת בנימין סי' צז. מ"א ס"ק ד. ח"י ס"ק יד. וראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' רלג.

סג) חו"מ סי' רא ס"א.

סד) חו"מ שם ס"ב.

סה) סמ"ע שם ס"ק ה.

סו) רמ"א שם ס"ב.

סז) של"ה ריש מסכת פסחים (קמא, א) ד"ה כשהייתי. וכ"ה לענין מכירת בהמה מבכרת, ביו"ד סי' שכ ס"ו. ט"ז שם ס"ק ז. הר"ש קאידנובר בשו"ת נחלת שבעה סוס"י ל.

סח) ב"ח ס"ב ד"ה ובמדינה זו. מ"א שם. אמנם בסדר מכירת חמץ: ואין תקנה אלא בשכירות כו' ואגב קנין שכירות החדרים יהיה קנוי לו כל החמץ שבהם כו'. והטעם שמכירת או השכרת החדרים צריכה להיות דוקא החדרים שהחמץ מונח בהם, ראה תיקוני מקוואות ע' קנג.

סט) הר"ש קאידנובר שם. ח"י שם. וראה פס"ד צמח צדק כח, ג-ד. שו"ת צמח צדק סי' לד אות ג. וראה גם לעיל ס"ג (שחצר מטעם שליחות). וראה סדר מכירת חמץ ד"ה נכון, שמ"מ נכון שהנכרי יהיה סמוך לחדרים (שאז יש אומרים שקונה מטעם יד). וכ"ה לקמן שם במכירת בהמה המבכרת.

ע) סעיף י.