יז

יז רשאי ישראל לומר לנכרי בשעה ה' בערב פסח או קודםצב עד שאתה לוקח חמץ מנכרי או מישראל אחר במנה קח ממני במאתיםצג ואקחנו ממךצד לאחר הפסח ואחזיר לך מעותיך ואוסיף לך עוד ריוח על זהצה ואע"פ שהנכרי הוא מוכרח להחזיר לו החמץ לאחה"פ שהרי לקח ממנו ביותר מכדי שויוצו מכל מקום כיון שכבר מכר לו את החמץ במכירה גמורהצז והקנה לו בקנין גמור הרי הוא כשלו ממש כל זמן שלא חזר הישראל ולקחו ממנו:


צב) שו"ע ס"ד.

צג) תוספתא פ"ב ה"ז. רמב"ם פ"ד ה"ז. טור ושו"ע ס"ד.

צד) טור. מ"א ס"ו.

צה) הגהות מיימוניות הל' שבת פ"ו אות ב (ביתר). ט"ז ס"ק ה. ח"י ס"ק יט.

צו) כפירוש רבנו מנוח שם בשם רבנן קדמאי. פירוש השני שבב"ח ס"ב ד"ה ואם מכרו. וכ"ה לקמן סי' תסז ס"ד.

צז) ב"ח וט"ז שם.