יח

יח אף על פי שבכל התורה כולה הנותן מתנה על מנת שיחזירנה לו לאחר זמן הרי היא מתנה גמורהצח והרי היא כשלו ממש בתוך הזמן מכל מקום לענין חמץ בפסח החמירו חכמים ואסרו ליתן החמץ במתנה לנכרי על מנת שיחזירו לו לאחר הפסחצט ואפילו אם אינו אומר לנכרי על מנת שתחזירו לי אלא נותנו לו ואומר לו ראה שתחזירו לי לאחר הפסחק ואף אם לא תחזירו לי הרי הוא שלך במתנה גמורה כל ימי הפסחקא אעפ"כ כיון שהוא אומר להנכרי בפירוש שיחזירו לו החמירו בו חכמים מחמת חומרת חמץ ואין ללמוד מכאן למקומות אחריםקב:


צח) קידושין ו, ב. הגהות מיימוניות שבת פ"ה אות ב. וראה גם לעיל סי' רמה קו"א ס"ק ד.

צט) הגהות מיימוניות שם. תרומת הדשן סי' קכ. שו"ע ס"ג. וכ"ה לקמן סכ"ב. וראה לקמן סי"ט, שיש בזה גם ספק איסור של תורה שמא לא יעשה כו'. וראה שארית יהודה או"ח סוס"י י ששמע מאדמו"ר שיש בו איסור בל יראה ובל ימצא מן התורה. וכן פסקו רדב"ז (ח"ה סי' א'תטז. הובא במ"א שם), ופר"ח ס"ג ד"ה אבל מתנה. וראה גם שארית יהודה שם סי"ג. שו"ת צמח צדק סי' מט אות א. חקרי הלכות ח"ד כה, א.

ק) מ"א ס"ק ה.

קא) שאמר לו כן בפירוש (ליישב תמיהת הח"י סוף ס"ק יז).

קב) תרומת הדשן שם. מ"א שם. ח"י ס"ק יז.