כא

כא וכן אם אמר לו הריני מוכרו לך על מנת שתחזירהו לי כשיהיה לי דמים לפדותו ממך אין זו מכירה כלל אף אם נתן לו הנכרי כל דמי החמץ שהרי בכל יום ויום מימי הפסח אם יבא הישראל לפדות חמצו אין הנכרי יכול לעכב על ידו נמצא שאין החמץ קנוי להנכרי כלל ואינו כשלו ממש ולפיכך חמץ זה לאחר הפסח אסור בהנאה שהרי עבר עליו הישראל בבל יראה ובל ימצאקט:


קט) רמב"ם פ"ד ה"ז. שו"ע ס"ד. לפירוש הראשון במ"א ס"ק ז. וראה טור ושו"ע חו"מ סי' רז ס"ו, וסמ"ע שם ס"ק יא.