ג

ג נכרי שהביא לישראל דורון של חמץ אפילו הביאו ביו"ט האחרון סמוך לחשיכה לא יקבלנו הישראליא מידויב שהרי בקבלה זו נקנה לו הדורון בקנין גמור ונעשה חמצו של ישראל ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא ברגע זו שעד הלילה וכן לא יאמר לו הישראל שיניח הדורון במקום צנוע וכיוצא בדברים כאלו שניכר מהן שהוא חפץ בדורוןיג שאם הוא חפץ בו הוא נקנה לויד על ידי שהוא מונח בביתו או בחצרו שכל הדבר המונח בחצירו של אדם נקנה לו כאלו הוא מונח בידו ממש שחצירו הוא כשלוחו לכל דברטו אבל כשאין ניכר מתוך דבריו או מעשיוטז שהוא חפץ בהדורון אין חצירו קונה לו לפי שמן הסתם אין נוח לאדם לקנות לו דבר האסור לו לקנותויז וכיון שאין נוח לו לקנותו אין חצירו נעשה כשלוחו לקנות לו דבר שאין נוח לויח שאין אדם נעשה שליח לחבירו בעל כרחו:


יא) רא"ש פ"ב סי' ד (שיאמר הישראל שאינו רוצה שיקנה לו רשותו. וכדלקמן ס"ד). טור בשם בעל העיטור (ח"ב הל' ביעור חמץ קכו, ג) ושו"ע ס"ב.

יב) לבוש ס"ב (דבלאו הכי קיי"ל שמותר, כדלקמן בהמשך הסעיף וש"נ).

יג) טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' רמו קו"א סוף ס"ק ב.

יד) שו"ת הרשב"א ח"א סי' קעח (אע"פ שאסור בהנאה ואין קנין מועיל בו, כדלעיל סי' תלא ס"ב וש"נ).

טו) ראה ב"מ י, ב; יב, רע"א (אם חצר משום יד או משום שליחות). רא"ש שם פ"א סי' כט (דחצר דגברא משום שליחות). וראה גם לקמן סוף סי"א (מטעם שליחות) וש"נ. מ"מ וציונים.

טז) שקבלו בידו או אמר לו שיניח במקום צנוע, כדלעיל.

יז) ב"מ צו, ב. וכדלעיל סי' תלו קו"א ס"ק ג. לקמן סי' תסז ס"ד. וראה בית מרדכי (פרנקל) סי' יא.

יח) שו"ת הרשב"א ח"א סי' קעח (שאינו קונה שלא ברצונו לא מטעם שליחות ולא מטעם יד). הגהות מיימוניות פ"א אות ג. טור וט"ז ס"ק ג. וראה לעיל סי' תמ קו"א ס"ק יא (בהג"ה). לקמן סי' תנ סכ"א וסכ"ד.