ל

ל במה דברים אמורים כשידוע שהוא של ישראל או שרוב עוברי מקום ההוא הן ישראל שמן הסתם נפל שמה מן הרוב אבל אם רוב עוברי מקום ההוא הן נכריםקלג או אפילו מחצה על מחצה תולין להקל לומר שמן נכרי נפל שמה ומותר אפילו באכילהקלד שכל ספק דברי סופרים להקלקלה.

וכל זה כשנמצא מיד לאחר הפסח שאי אפשר לתלות שנפל שמה לאחר הפסח אבל אם אפשר לתלות שנפל שמה לאחר הפסח מותר באכילה בכל עניןקלו אפילו נמצא בתוך ביתו של ישראלקלז שכל ספק דברי סופרים להקל.

לפיכך יש להתיר לקנות מן המומר אחר הפסח שכר ויי"ש ושאר חמץ אם יש לתלותקלח שנעשה אחר הפסח ולא עבר עליו אפילו מקצת הפסחקלט.

ויש מחמיריןקמ בכל ספק חמץ שעבר עליו הפסח לאסרו באכילה ויש לחוש לדבריהם במקום שאין שם הפסד מרובה אבל בהנאה מותר לדברי הכל:


קלג) ברייתא עירובין סד, ב. מ"א ס"ק ב. וראה לקמן יו"ד סי' א ס"ק ל, וקו"א שם ס"ק י.

קלד) תוס' עירובין שם ד"ה שהולכין, לפירוש ח"י סי' תמט סוף ס"ק א.

קלה) ט"ז סי' תמט סוף ס"ק א. ח"י שם.

קלו) תוס' שם, לפירוש ח"י שם.

קלז) ואם מצא בביתו בפסח נתבאר לעיל סי' תמו ס"ח.

קלח) ח"י שם, ממשמעות הסוגיא בחולין ד, ב.

קלט) ראה לקמן יו"ד סי' ב ס"ק יב, שהביא מגמרא חולין שם, שתולין שמחליפין חמצם בחמץ של נכרים ולא שביק התירא ואכיל איסורא. וראה ח"י סוף ס"ק יד, שאין תולין כן בזמנינו (בעובר להכעיס). וראה לקמן שם קו"א ס"ק ח.

קמ) משמעות רמ"א בסי' תלו סוף ס"א (וראה לעיל שם סוף סי"ט). ב"ח רס"י תמט. מ"א שם ס"ק ב.