י

י אבל אסור להשכיר לו תנור לאפות בו בפסחנו אע"פ שאין הנכרי מפרש לו שיאפה בו חמץ מכל מקום סתם אפיית הנכרי הוא חמץ והרי זה כמפרש לו שיאפה בו חמץ ונראה כמשתכר באיסורי הנאהנז לפיכך צריך הישראל להתנות עם הנכרי בשעה שמשכיר לו שלא יאפה בו חמץ בפסח אלא יבשל בו תבשילו ויאפה בו מצה וכשמתנה עמו כך אע"פ שהנכרי אופה בו חמץ בפסח אין צריך למחות בידונח ומותר לקבל ממנו שכר התנור אפילו בתוך הפסח ואין זה משתכר באיסורי הנאה כיון שאף אם לא היה הנכרי אופה בו כלום היה צריך לפרוע לישראל כל שכרו משלם שהרי השכירו לו לשבוע בין יאפה בו הרבה בין לא יאפה בו כלום א"כ אין הישראל משתכר כלום במה שהנכרי אופה בו חמץ אלא שלכתחלה צריך להתנות עמו כך כדי שלא יהא נראה כמשתכר באיסורי הנאהנט כיון שהדבר ידוע שאין הנכרי שוכר התנור אלא כדי לאפות בו חמץס:


נו) מרדכי רמז תקפז, בשם הר"ש משאנץ. טור ושו"ע ס"ה (שמותר רק כשמתנה כדלקמן), וכדלעיל ס"ה (שאפילו אפה שלא מדעתו אסור לקבל המעות).

נז) מ"א ס"ק יא. וראה מ"מ וציונים.

נח) מרדכי שם, בשם הר"ש משאנץ. טור ושו"ע שם.

נט) מ"א ס"ק ה. פר"ח ס"ה.

ס) מ"א ס"ק יא.