יב

יב במה דברים אמורים בחמור וחדר ותנור וכיוצא בהן שאין שום הנאה מגעת לישראל ממה שהנכרי ישתמש בהן חמץ בפסח אבל אסור להשכיר לנכרי כלי שמבשלין בו על גבי האור כגון קדירה ויורה וכיוצא בהן אפילו כמה ימים קודם הפסח אם ידוע לו שיבשל בו חמץ בפסחסג אע"פ שאין הנכרי מפרש לו שיבשל בו חמץ ואפילו להשאיל לו בחנם אסורסד לפי שאם יבשל בו חמץ בפסח יגיע להישראל הנאה מהחמץ שהרי אם הנכרי היה מערה מן הכלי את החמץ שמתבשל בתוכו על גבי האור והיה הכלי נשאר ריקן על גבי האור היה הכלי מתבקע מחמת האור ועכשיו שהחמץ מתבשל בתוכו על גבי האור אין הכלי מתבקע נמצא שמגיע לישראל קצת הנאה מהחמץ בפסחסה.

אבל אם אין ידוע לנו שהנכרי יבשל בו חמץ מותר להשכיר לו אפילו בתוך הפסח אע"פ שהכלי לא הוכשר לשם פסח והרי הוא בלוע מחמץ הרבה שאסור בהנאה מכל מקום גוף הכלי לא נאסר בהנאה ואין הנכרי שוכר ממנו ונותן לו דמים בעד החמץ הבלוע בכלי אלא בעד גוף הכלי המותר בהנאהסו:


סג) טור ושו"ע ס"ז.

סד) ב"ח סוף ד"ה אסור להשכיר. עולת שבת ס"ק ד. אליה זוטא ס"ק ו, וח"י ס"ק יב, בשם אחרונים.

סה) טור, לפירוש המ"א ס"ק יא. וראה לקו"ש חט"ז ע' 130.

סו) רמ"א בדרכי משה ס"ק ב. מ"א ס"ק יב. וראה לעיל סי' תמו קו"א סוף ס"ק ב, וסי' תמז ס"ק ג, שהוכיח דלא כמנחת יעקב כלל פה ס"ק טו.