ד

ד וכן הדין בישראל שקנה חוק הכומריםכג (פירוש שהמלך נותן לכומרים לחם חקם בכל שבוע ושבועכד והן מכרו לישראל בתחילת השנה כל הלחם שינתן להם בכל שבוע ושבוע כל השנה) שלכתחלה צריך ליזהר שיתנה עמהם קודם הפסחכה שלאחר הפסח לא יתנו לו בעד שבוע של פסח לחם חמץ שנתחמץ בתוך הפסח אלא מעות או שאר דבר שאינו חמץ או חמץ שנתחמץ לאחר הפסח וכשמתנה עמהם כך אף אם לאחר הפסח יתנו לו הכומרים בעד שבוע של פסח לחם חמץ שנתחמץ בתוך הפסח יהיה מותר לו לקבלו ולאכלו ובדיעבד שלא התנה עמהם כלום ולאחר הפסח נתנו לו בעד שבוע של פסח לחם חמץ שנתחמץ בתוך הפסח מותר לו לקבלו ולאכלוכו מטעם שנתבאר:


כג) תשובות רש"י סי' קיא. ראבי"ה סי' תסו. הגהות מיימוניות פ"א אות ג. מרדכי רמז תקפז, ובע"ז רמז תתח. מ"א ס"ק ב.

כד) ראה בראשית מז, כב.

כה) ח"י ס"ק ג (שדינו כמו בהא דלעיל ס"ג. דלא כט"ז ס"ק א).

כו) ב"ח ד"ה ולענין הלכה. מ"א ס"ק ב (בהא דלעיל ס"ג). וראה שו"ת צ"צ או"ח סי' צט.