ו

ו לפיכךלט ישראל ונכרי שיש להם תנור בשותפות לא יאמר להנכרי טול אתה בלבדך שכר התנור ממה שיאפו בו הנכרים חמץ בשבוע של פסח ואני אטול בלבדי כנגד זה שבוע שלאחר הפסחמ דכיון שיש לישראל חלק בגוף התנור אם כן מתחילת השותפות זכה הישראל במחצית החמץ שיקבל הנכרי בעד שכר התנור בפסח ומה שאומר להנכרי אחר כך שיטול הוא בלבדו בשבוע של פסח והוא יטול כנגדו בשבוע שלאחר הפסח הרי זה כמחליף חמצו שזכה בו בפסח על חמץ אחרמא.

ואין היתר אלא שבתחלת השותפות יתנה עם הנכרי שיטול הוא בלבדו בשבוע של פסח והוא יטול כנגדו בשבוע שלאחר הפסח דנמצא שלא זכה הישראל מעולם במחצית החמץ של פסח כיון שכבר סילק את עצמו ממנו בתחילת השותפותמב:


לט) ראה ב"ח ד"ה ומ"ש הב"י אתנור (שהכא אסור מטעם האמור לעיל גבי נכרי שאפה בתנור ישראל).

מ) אחרונים. ב"ח שם. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ג.

מא) ט"ז שם (שחלקו בפסח כבר זכה בתחלת השותפות). מ"א שם (שדוקא כשמכר לא זכה מעולם בחמץ ולא הוו המעות חליפין).

מב) פר"ח ס"ג. וכדלעיל סי' רמה ס"ג.