י

י וכל זה בכלי חרס אבל בכלי מתכות שאינו נפקע מחמת חום האש הרי הוא יכול למלאותו גחלים מבפניםס וישהה אותם בתוכו עד שאם יגע אדם בצד החיצון של הכלי יהיה היד סולדת בו מחמת שנתלבן הכלי מן הגחליםסא שאז בודאי נשרף כל החמץ הבלוע בתוכוסב אע"פ שלא נתלבן כל כך עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו שהרי כלי מתכות הן נכשרין על ידי הגעלה וליבון קל הזה אינו גרוע מהגעלה:


ס) טור. ב"י ד"ה וכן קדרות. לבוש ס"ב. עולת שבת ס"ב.

סא) מרדכי סוף ע"ז רמז תתס (בליבון מחלב לבשר). הובא בב"י ד"ה והליבון. מ"א ס"ק כז, ופר"ח ס"ד וסוף ס"ה, בשם תשובות הרא"ם ח"א סי' מג, בשם ס' התרומה סי' קסא, בשם ר"י.  תוס' ע"ז לג, ב ד"ה קינסא, בשם רבנו משה מקוצי, בסמ"[ג] ל"ת קמח (נה, א). שו"ת הרא"ש כלל יט ס"ז. טור ושו"ע ביו"ד סי' קלה סי"ד. וראה גם לקמן סט"ז. סוף סל"ז. סוף סל"ח (במוסגר). ס"ע (אלא שבמקום חלודה או סדקים נוהגים להחמיר עד שיהיה קש או חוט נשרף, כדלקמן סט"ז וש"נ). וראה תפארת צבי שו"ת יו"ד סוס"י ח.

סב) שו"ת הרשב"א ח"א סי' שעא (גם לענין ליבון קל, כדלקמן סל"ח). וכדלעיל ס"ז (לענין ליבון גמור).