יט

יט סכין או אחד משאר כלים הצריכין הגעלה שיש בו גומא או סדק או נקב שאינו יכול לחטט בתוכן לנקרן ולנקותן היטיב אין הגעלה מועלת להםקכג אם הן במקום שמשתמשין בו בקבע דהיינו מצד הפנימי של הכליקכד לפי שיש לחוש שמא יש שם משהו ממשות החמץ בעיןקכה ואין הגעלה מועלת למה שהוא בעין לפיכך צריך להניח גחלים בוערות על הסדקקכו והגומא וישהה אותם שם עד שאם יגע אדם כנגדן בצד החיצון של הכלי יהיה היד סולדת בו שאז בודאי נשרף כל ממשות איסור שבתוך הסדק או הגומא והעולם נהגו להחמיר להשהות שם כל כך את הגחלים עד שיהיה קש או חוט נשרף בצד החיצוןקכז ואחר כך מגעילן ואם לא עשה כן קודם ההגעלה יעשה כן אחר ההגעלהקכח:


קכג) רא"ש ע"ז פ"ה סי' לד (גומות). שו"ת הרשב"א סי' שעא (סדק. וכדלקמן סל"ח). רמ"א ס"ה.

קכד) כדלעיל סי"ז.

קכה) רשב"א שם. וכדלקמן שם.

קכו) רשב"א שם. רמ"א שם.

קכז) רמ"א ס"ד. וכדלעיל סט"ז וש"נ.

קכח) כדלעיל סוף סט"ז.