כה

כה אחד כלי מתכת ואחד כלי עץ ואחד כלי גללים וכלי אבניםקמט וכלי אדמהקנ (פירוש כלי חרס שלא נצרפו בכבשן אלא נתייבשו בחמהקנא) ואחד כלי עצםקנב (חוץ מקרן כמו שנתבאר למעלהקנג) ומה שקורין פערי"ל מוט"רקנד שנשתמש בהן חמץ על ידי משקין חמין כדרך שנשתמש בהן כך צריך להכשירן על ידי הגעלהקנה.

כיצד כלים שנשתמש ונבלע בהן חמץ כל השנה על ידי חום כלי ראשון כגון קדירות ואלפסין ויורותקנו וכן כף שהוא מיוחד להגיס בו הקדירהקנז כשהיא אצל האש או אפילו לאחר שהעבירה מן האשקנח אלא שהתבשיל בתוכה חם בכדי שהיד סולדת בו וכן כף שהוא מיוחד להוציא בו התבשיל מהקדירה לתוך הקערה כל אלו וכיוצא בהן שדרך להשתמש בהן חמץ כל השנה על ידי חום כלי ראשון צריך להגעילן בתוך כלי ראשון רותח ועל דרך שיתבאר בסימן תנ"בקנט.

ונקרא כלי ראשון אפילו לאחר שהעבירוהו מן האשקס כמו שנתבאר למעלהקסא.

ויש אומריםקסב שכל כלי שנשתמש בו איסור על ידי חום כלי ראשון כשהיה הכלי ראשון אצל האש צריך להגעילו גם כן בתוך כלי ראשון העומד אצל האש דכבולעו כך פולטו ולכתחלה יש להחמיר ולחוש לדבריהם בשאר איסורים אבל בחמץ אפילו לכתחלה יש לסמוך על סברא הראשונהקסג שהרי יש אומריםקסד שאפילו כלים שנשתמש בהן חמץ על ידי האור בלבד מועלת להם הגעלה בכלי ראשון לאחר שהעבירוהו מן האש ואין צריך לומר כשמגעיל כלי הבלוע מבשר וחלבקסה שלדברי הכל יכול להגעילו בכלי ראשון לאחר שהעבירוהו מן האש אף על פי שטעם הבשר והחלב נבלעו בו על ידי האור אם לא נבלעו בו בבת אחת אלא בזה אחר זה מטעם שנתבאר למעלהקסו:


קמט) רי"ף פ"ב (ח, ב). רא"ש פ"ב סי' ז. טור ושו"ע ס"ח (שפירשו בורמי דגללא שברי"ף ורא"ש שהם כלי אבנים, כפירש"י שבת טז, ב ד"ה גללים). ח"י ס"ק לו (שכולל גם כלי גללים. והיינו כפירש"י שם נח, א ד"ה כלי גללים: צעיפי בקר).

קנ) אור זרוע פסקי ע"ז סי' רצז. הגהות אשרי סוף ע"ז. מ"א ס"ק ד. ח"י ס"ק יב.

קנא) רש"י שבת נח, א ד"ה אלא אי אמרת. מ"א וח"י שם.

קנב) מרדכי רמז תקפב. רמ"א ס"ח.

קנג) סעיף כ.

קנד) מלבושי יו"ט ס"ז. ח"י ס"ק לו. אליה זוטא ס"ק יא.

קנה) גמרא [ברייתא] ע"ז עה, ב. טור ושו"ע ס"ה.

קנו) ברייתא שם. רמב"ם פ"ה הכ"ג.

קנז) גמרא ל, ב. רש"י שם ד"ה עץ פרור. טור ושו"ע שם.

קנח) פר"ח ס"ה. וראה לעיל סי' שיח סי"ז.

קנט) סעיף ג.

קס) טור ושו"ע ס"ג. דעה הא' בטור יו"ד סי' קכא.

קסא) סעיף יד.

קסב) ר"ן סוף ע"ז (לח, ב) ד"ה גרסינן בגמ' דרש. עולת שבת ס"ק ג. דעה הב' בטור יו"ד סי' קכא. פר"ח ס"ה.

קסג) משמעות אחרונים. ח"י ס"ק יד (דכל מקום שיש עוד צד להקל סמכינן אסברא זו).

קסד) כדלעיל סי"ג וש"נ. וראה דברי נחמי' או"ח סי' ל. שדי חמד אס"ד מערכת ה אות כג ד"ה העולה ואילך. מ"מ וציונים.

קסה) שהבשר וחלב נבלעו זה אחר זה קודם הגעלה. וכ"ה לעיל סי"ג וש"נ.

קסו) סעיף יג.