לג

לג וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד אפילו לא הגעיל כלל את הכפות ותחבן בפסח לתוך כלי ראשון יש להתירו באכילה אם יש הפסד מרובה או מניעת שמחת יום טוברב לפי שיש לסמוך על סברא הראשונהרג שהולכין בכל כלי אחר רוב תשמישו ועל דברירד האומריםרה שכל הכלים שנבלע בהם איסור על ידי חום כלי שני אין צריך הגעלה כלל לפי שחום כלי שני אין בו כח להבליע כלל.

ומכל מקום אין להקל אלא כשאין הכפות בני יומןרו שאז יש לסמוך על האומריםרז שנותן טעם לפגם מותר אף בפסח כי כן עיקר אבל אם הן בני יומן מבליעת חמץ אין להקל:


רב) ח"י ס"ק ח. באר היטב ס"ק ה.

רג) דלעיל סכ"ו.

רד) בכמה דפוסים: רוב האומרים.

רה) שו"ע יו"ד סי' קה ס"ב, ורמ"א שם סי' סח סי"א, שבדיעבד קיי"ל כהאומרים שכלי שני אינו מפליט ולא מבליע. ראה מחלוקת זו גם לעיל סי' שיח סי"ט. וראה רמ"א סי' תמז ס"ט, ולקמן סי' תסז סל"ב וסמ"ד, שכלי שני אוסר בפסח. וראה פסקי אדה"ז ע' 27.

רו) באר היטב שם. וראה גם ח"י שם. ראה לעיל סל"א, שהכשירן בעירוי וסגי כשאינן בני יומן מתשמיש כלי ראשון (משא"כ כאן שלא הגעיל כלל, צריך שלא יהיו בני יומן גם מתשמיש כלי שני).

רז) לעיל סי' תמז ס"ח.