לה

לה סלים שמולחים בהם בשר כל השנה במלח שלא נבדק מחמץ (בין סלים מנוקבים שמולחין בהן בשר לקדירה להכשירו מדמוריג ובין סלים שאינן מנוקבין שמולחין בהם הבשר לאחר שהכשירוהו מדמו) אם רוצה למלוח בהן בשר לפסח טוב להחמיר ולהגעילןריד על ידי עירוי מכלי ראשוןרטו להפליט מהם טעם פירור חמץ משהו שבין המלח שנבלע בהן על ידי מליחת הבשר בתוכם כל השנה שטעם משהו זה הבלוע בתוך גוף הסל אינו מתבטל בתוכם בס'רטז מטעם שנתבאר ביורה דעה סימן צ"טריז.

ומכל מקום אם לא הגעילן כלל ומלח בהן בשר בפסח מותר לאכול בשר זה בפסחריח אפילו אם ידוע לו שנבלע בהן חמץ הרבה פעמים ע"י מליחה או על ידי חמי האור אף על פי כן מותר לאכול בשר זה בפסח שאין המלח מפליט מה שבלוע בתוך כלים כמו שנתבאר בסי' תמ"זריט עיין שם כל פרטי דין זה:


ריג) ראה שו"ע יו"ד סי' סט סי"ז, וש"ך וט"ז שם, אם אומרים לגבי הדם עצמו מישרק שריק ולא בלע, משא"כ הכא בחמץ.

ריד) ראבי"ה סי' תסד (ע' 90). הגהות מיימוניות סוף הל' חמץ ומצה, בשם הרוקח (מעשה רוקח סי' ז). טור ודעה הא' בשו"ע ס"י (שצריך הגעלה). רמ"א ס"י (שטוב להגעילן). וראה לעיל סי' תמז סנ"ו שיש מי שאומר שהמלח יש לו כח להפליט מכלי.

רטו) פר"ח ס"י.

רטז) ב"ח ס"י ד"ה סלים. מ"א ס"ק כ וס"ק נא. וראה גם לקמן סע"ו. העו"ב תמו ע' 44.

ריז) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סוף ס"א וס"ד. ט"ז שם ס"ק ב וס"ק ד. ש"ך שם ס"ק ו. רמ"א סי' צב ס"ו. ש"ך שם ס"ק כז.

ריח) ראה לקמן סע"ו, שבזה לא נאסר הבשר בדיעבד אפילו בחמין (בצלי), כי אין מחזיקין איסור מספק.

ריט) סעיף כו ואילך. משא"כ למלוח לכתחלה, ראה לעיל שם סנ"ו.