מא

מא כיסוי של ברזל שמכסים בו הקדירה כל השנה צריך הגעלהרסו בכלי ראשוןרסז דכיון שהוא מזיע מחום התבשיל שבקדירהרסח הרי נבלע בו החמץ על ידי חום כלי ראשון וכבולעו כך פולטו.

ואם לא הגעילו ושכח ושמו בפסח על הקדירה שיש בה תבשיל רותח אם נזכר מיד והסירו מן הקדירה וראה שהוא יבש עדיין שלא התחיל להזיע מחום התבשיל שבקדירה הרי התבשיל מותר אפילו באכילה אם לא נגע בו הכיסוי וגם הקדירה מותרת אע"פ שנגע בה הכיסוי שאין איסור יוצא מכלי לכלי בלא רוטברסט כמו שנתבאר ביורה דעה סי' ק"הער אבל אם שהה הכיסוי מעט על הקדירה בענין שיש לחוש שמא כבר התחיל צד הפנימי של הכיסוי להזיערעא עד שהיד סולדת בוערב בזיעה זו וחזר ונתייבש מחמת חום ואין צריך לומר אם כשמסיר הכיסוי מהקדירה רואה בו קצת לחלוחית שהיד סולדת בו שהזיע מחום התבשיל שבקדירהרעג הרי התבשיל והקדירה אסוריןעדר (אם הכיסוי הוא בן יומו או אפילו אינו בן יומו לפי מנהג מדינות אלוערה שאוסרין נותן טעם לפגם בפסח או לפי מנהג קצת מקומות שמחמירים בכיסוי קדירה אפילו בשאר איסורין ואוסרין אף שאינו בן יומו כמו שנתבאר ביורה דעה סי' צ"גרעו עיין שם) לפי שההבל העולה מהתבשיל להכיסוי הוא מחבר את זיעת הכיסוי עם התבשיל ונעשה כאלו נתערבה הזיעה בתבשילרעז וזיעה זו יש בה טעם חמץ שהוא נפלט מן הכיסוי כשהוא מזיע:


רסו) מחזור ויטרי הל' פסח (ע' 256). רוקח סי' רנד. טור ושו"ע סי"ד.

רסז) מחזור ויטרי שם. רוקח שם. פר"ח סי"ד. וראה גם לעיל סכ"ו.

רסח) טור ושו"ע שם.

רסט) עולת שבת סי"ד. אליה זוטא ס"ק טז.

ער) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ש"ך שם ס"ק כב. רמ"א סי' צב ס"ח. ט"ז שם ס"ק כט, וסי' צז ס"ק כט. וראה גם לקמן סס"ז. פסקי אדה"ז ע' 126. ולענין מכלי למאכל ראה לקמן סנ"ו וש"נ.

רעא) איסור והיתר כלל לא דין יט. דרכי משה יו"ד סי' צג ס"ק ב.

ערב) רמ"א יו"ד סי' צב ס"ח. ש"ך יו"ד סי' צג ס"ק ה.

רעג) איסור והיתר שם. רמ"א יו"ד סי' צג ס"א. וראה פסקי אדה"ז ע' 138.

עדר) טור ושו"ע סי"ד.

ערה) דלעיל סי' תמז ס"ח. ח"י ס"ק מה.

רעו) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם ס"א. פסקי אדה"ז ע' 136.

רעז) רמב"ם בפירוש המשניות ספ"ה דמכשירין. טור ושו"ע סי"ד.