מג

מג כל הכליםרפא אפילו של חרסרפב שנשתמש בהן חמץ כל השנה בצונן מותר להשתמש מצה בפסח אפילו בחמיןרפג דכיון שלא נשתמשו בהם אלא בצונן לא בלעו כלוםרפד ודי להם בהדחה להעביר מה שדבוק בעין לדופני הכלירפה חוץ מבית שאוררפו דהיינו כלי שהאשה שורה (ומנחת) בו את השאור ליתנו בעיסה ופעמים שהשאור שוהה הרבה באותו כלירפז ומחמת חריפותו נבלע טעמו באותו כלי אפילו בצונןרפח ולפיכך אסור להשתמש בו מצה בחמין.

אבל בצונן מותר כגון ליתן בתוכה מצה אפויהרפט צוננתרצ או שאר דבר צונן אפילו לח דרך עראי ומקרהרצא (אבל אין להשתמש בו בקביעותרצב כי אם לכביסה ולרחיצה כמו שנתבאר בסימן ת"נרצג) שהצונן אפילו הוא לח אינו מפליט מה שבלוע בתוך הכלי אלא אם כן שוהה בתוכו מעת לעת כמו שנתבאררצד אבל אסור ללוש בתוכו מצהרצה אף על פי שתשמיש בצונן הוא מכל מקום ריח החמץ הבלוע בכלי גורם למהר חימוץ העיסה הנילושה בתוכורצו קודם הגעלה.

אבל לאחר הגעלה מותר להשתמש בו אפילו בחמיןרצז שההגעלה מפלטת כל טעם וריח החמץ הבלוע בכלי אלא אם כן הוא של חרס שאין הגעלה מועלת לוחצר להשתמש בו בחמין או ללוש בתוכו.

ועכשיו בדורות האחרונים נהגו כל ישראל שלא להשתמש כלל בפסח בכלי חרס כי אם בחדשיםרצט אבל כלי חרס הישנים אפילו לא נשתמש בהן חמץ מעולם כי אם בצונןש אין משתמשין בהם בפסח אפילו בצונןשא:


רפא) גמרא מימרא דשמואל דף [ל], ע"ב. טור ושו"ע סכ"ב.

רפב) טור ושו"ע שם.

רפג) רא"ש פ"ב סי' ט. טור ושו"ע שם.

רפד) רא"ש שם. לבוש סכ"ב.

רפה) עולת שבת ס"ק כ. וראה לעיל ס"ב.

רפו) שמואל שם. טור ושו"ע שם.

רפז) רש"י שם ד"ה בית שאור (שוהה שם בלילה). וראה לקמן סע"ג (גבי יי"ש בכלי זכוכית): מעת לעת.

רפח) עולת שבת שם.

רפט) רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

רצ) עולת שבת שם.

רצא) כדלעיל סי' תנ סי"ג וש"נ.

רצב) כדלעיל ס"ב וש"נ.

רצג) סעיף יג (דהיינו כלי המיוחד לכביסה).

רצד) סי' תמז סכ"ז. וראה שם סל"א. מ"מ וציונים.

רצה) רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

רצו) עולת שבת שם, בשם רבנו אליהו מזרחי בביאורו לסמ"ג ל"ת עח ד"ה וכן עריבות.  פר"ח סכ"ב.

רצז) רא"ש שם, בשם ר"י, וערוך ערך בית שאור, ורוקח סי' רנז בשם אביו ועוד. ודעה הב' לקמן סמ"ד.

חצר) גמרא שם. טור ושו"ע שם. וכדלעיל ס"ו. וראה לקמן סס"א, שגם כשנבלע האיסור ע"י צונן חריף אין הגעלה מועילה לכלי חרס לדברי הכל, וש"נ.

רצט) רי"ף פ"ב (ט, א). רא"ש פ"ב סי' ט. שו"ע שם. וכ"ה לעיל ס"ב. סי' תנ סי"ג.

ש) ב"ח סוף סי"ז ד"ה ומ"ש אבל אם. מ"א.

שא) מ"א ס"ק מג. ח"י ס"ק סב.