מה

מה מדוכה שרגילין לדוך בתוכה שומים ושאר דברים חריפיםשיד עם פירורי לחם חמץשטו הרי דינו כבית חרוסת ואם הוא של בדיל או של עץ די להם בהגעלהשטז בכלי ראשון אלא שאם היא של עץ יש לקלפה בכלי אומנות להחליקה קודם הגעלה לפי שמצויין בה גומות ובקעיםשיז ואם היא גדולה מאד שאינו יכול להכניסה לתוך כלי ראשון להגעילה ימלאנה מים רותחין ויכניס בתוכה אבן מלובן עד שיגברו המים וירתיחו ויעלו ויכסו על כל שפתה דכיון שהרתיחו המים מחמת האבן המלובן שבתוכם הרי חומן גדול כחום כלי ראשוןשיח (אבל שאר כל הכלים הגדולים שאינן של עץ ובדיל טוב שירתיח מים בהן עצמן ויעשה כמו שיתבאר בסוף סי' תנ"בשיט ואל יערה לתוכו רותחין מכלי ראשון אחר ואבן מלובן לפי שיש אומריםשכ שהאבן המלובן אין לו כח לחמם המים חום גדול כחום כלי ראשון ולפיכך אין זו הגעלה חשובה כהגעלת כלי ראשון) ואם היא של ברזל נוהגין ללבנה ליבון קלשכא:


שיד) ראה לעיל סי' תמז סנ"ה, שע"י חריפותם ודוחק הדיכה מפליטים ומבליעים בכלי.

שטו) טור. ט"ז ס"ק יט. מ"א ס"ק לא.

שטז) טור ושו"ע סט"ז.

שיז) הגהות מיימוניות (קושטא) פ"ה הכ"א, בשם סמ"ק (סי' רכב, ע' רכז, בהג"ה), בשם רבנו טוביה בשם ר"ת (בתוס' רבנו פרץ ל, ב ד"ה ובית חרוסת).  רמ"א סט"ז. וכדלעיל סי"ט, שאין הגעלה מועלת לגומות ונקבים.

שיח) רבנו ירוחם נתיב ה ח"ב (מ, ב). ב"י. שו"ע שם. וכדלעיל סכ"ז.

שיט) בשו"ע שם ס"ו, ולקמן שם סוף סעיף א.

שכ) ב"ח רס"י תנב. הובא במ"א ס"ק יח. פר"ח סט"ז. וכדלעיל שם.

שכא) רמ"א שם. וכדלעיל סמ"ד.