מח

מח ובמדינות אלו נוהגין שלא ללוש ולערוך בדפים ועריבות של כל השנה אפילו ע"י הגעלהשלח לפישלט שחוששים לדברי האומריםשמ שאין הגעלה מועלת לבית שאור ועוד שמן הסתם אי אפשר לנקרם היטב שלא יהיה שום משהו חמץ דבוק בהן בעיןשמא ואפילו אם רוצה לקלפן ולהחליקן בכלי אומנות ולהגעילן אחר כךשמב אין מועיל להם ולא לשאר כל הכלים ששמשו בעיסה כגון עצי מגלגלין וכיוצא בהןשמג ואין לשנות המנהג (ואם לא קלפן ויש בהן בקעים וחריצים טוב לטוחם בטיט או למכרם לנכרי קודם הפסחשדמ כמו שנתבאר בסימן תמ"בשמה).

ואם משים סדין בעריבה או על הדף לאחר שהגעיל מותרשמו להניח מצות חמותשמז על הסדין בין שקלפן בין שלא קלפן לפי שהסדין מפסיק בין המצות ובין פירורי החמץ שבתוך הגומות ובקעים אבל מצה צוננת מותר להניח על הסדין דרך עראי ומקרהשמח אפילו קודם שהגעילן אבל אין ללוש ולערוך על הסדיןשמט כיון שכובד הלישה והעריכה מגיע אל גוף העריבה והדף הרי זה כלש ועורך על העריבה והדף עצמם שיש כאן איסור מעיקר הדיןשנ אם לא הגעילן ואף אם הגעילן אין להקל בדבר לפי המנהג שנתבאר:


שלח) כל בו סי' מח (י, ב). רמ"א סי"ז.

שלט) מ"א ס"ק לד.

שמ) לעיל סמ"ד (וכאן נוהגין לאסור גם בכלי עץ שאי אפשר ללבנו, מטעם דלקמן).

שמא) כל בו שם. ט"ז ס"ק כ.

שמב) כדלעיל סמ"ה במדוכה.

שמג) תרומת הדשן סוס"י קל. לבוש סי"ז. ח"י ס"ק נ.

שדמ) מ"א ס"ק לג.

שמה) סעיף לא וש"נ. וראה שם שזה קאי על עריבה מנסרים רבים (שאפשר נשתייר כזית חמץ בכל העריבה), משא"כ עצי מגלגלין (שיכול להטמינם בחדר שאינו רגיל).

שמו) סמ"ק סי' רכב (ע' רכז. ולא נזכרה הגעלה). ב"ח סט"ו ד"ה הדף (לאחר הגעלה). מ"א ס"ק לג. וראה אליה זוטא ס"ק יח. לקמן סס"ה. סי' תסא ס"ב (שצריך קרקע עבה אצבע כדי שלא יצטרכו להכשירו).

שמז) סמ"ק שם. מ"א שם.

שמח) ראה לעיל ס"ב. לקמן סנ"א. מ"מ וציונים.

שמט) מ"א שם.

שנ) כדלעיל סמ"ג.