נד

נד וכן נוהגין שלא להשתמש במורג חרוץ (שקורין ריב אייזן) אפילו על ידי הדחה והגעלהשעב אלא אם כן ליבנו באור ואפילו בדיעבד שהגעילו והשתמש בו בתוך הפסח יש לאסור באכילה מה שנשתמש בו לפי שלפעמים מגררין עליו לחם חמץ ואי אפשר שלא נשתייר פירור משהו בתוך נקביו וגם התמכא (שקורין קרי"ן) שגררו עליו כל השנה נחתך בסכין של חמץ והתמכא הוא דבר חריף עיין סי' תמ"זשעג אבל מה שנשתמש בו קודם הפסח אף אם נתערב בתוכו פירור חמץ הרי הוא מתבטל בתוכו בס'שעד (ומותר לאכלו בערב פסח עד הלילה אבל כשהגיע הלילה הרי הפירור חוזר וניעור ואוסר במשהושעה כמו שיתבאר בסי' תס"[ו]שעו).

דין השקים של קמח יתבאר בסי' תנ"גשעז ע"ש:


שעב) מהרי"ל הל' הגעלה (ע' כה). רמ"א סי"ח.

שעג) סעיף נט (דין דבר חריף שנחתך בסכין של חמץ). וראה רמ"א יו"ד סי' צו ס"ב שתמכא הוא דבר חריף.

שעד) מ"א ס"ק לה (והיינו שהוא יבש ביבש מין בשאינו מינו).

שעה) עיין במנחת יעקב כלל לט ס"ק ג (שאפילו דברים הדקים מאד מקרי יבש). וראה גם לעיל סי' תמב קו"א ס"ק טו. והיינו אפילו לדברי האומרים (לקמן סי' תנג ס"ט) שבקמח בקמח אין אומרים חוזר וניעור.

שעו) סעיף ט (לענין יבש בלח, משא"כ כאן).

שעז) סכ"ג-ה.