סד

סד במה דברים אמורים כשלא הוגעלה החבית כלל אבל אם הגעילה והדיחה היטב קודם ההגעלה אף על פי שלא פתח אחד משוליה לנקר ולהסיר הזוהמא שבין הנסרים אין זה מעכב בדיעבד לאסור בשביל כך את היין או מי דבש אשר בתוכהתסד.

ואפילו לא הגעילה בתוך כלי ראשון אלא על ידי עירוי מכלי ראשוןתסה בלא אבנים מלובנות יש להתיר בדיעבד (במקום הפסד מרובה או שעת הדחק) שיש לסמוךתסו על האומריםתסז שאף לכתחלה די לה בעירוי מכלי ראשוןתסח כיון שבליעתה היתה בצונןתסט עיין ביורה דעה סי' קל"ה:


תסד) אליה זוטא ס"ק כב.

תסה) הגהות מיימוניות סוף הל' חמץ ומצה, בשם הר"מ. הובא בב"י ד"ה והגהות. ט"ז.

תסו) רמ"א ביו"ד סי' ק[ל]ה סט"ו. עי' מ"א ס"ק מט.

תסז) תוס' ע"ז לג, ב ד"ה קינסא בשם ר"ת ור"י (לכל אחד כדאית ליה). רא"ש שם פ"ב סי' כב, ובשו"ת כלל יט ס"ז.

תסח) ט"ז יו"ד סי' קלה ס"ק יח (שלכל הדעות הנ"ל לא סגי בעירוי מכלי שני).

תסט) רמ"א.