סט

סט כלי חרס המצופים מתוכם בהיתוך זכוכית שקורין (גיגלייזר"ט) אין דינם ככלי זכוכית שיש מכשירין אותם בלא הגעלהתקא לפי שאינם בולעים כלום אלא הרי הם ככלי חרסתקב שאפילו הגעלה אינה מועלת להם אם נשתמש בהן חמץ בחמין דכיון שהזכוכית הוא מחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן הרי הוא בולע כמוהותקג.

ויש מקומות שנהגו שלא להשתמש בפסח בכלי חרס המצופים בתוכם בזכוכית אפילו הם חדשים שלא נשתמש בהן חמץ מעולםתקד לפי שמקצת האומנים עושים פעולת הציפוי על ידי סוביןתקה והרי יש כאן חמץ בלוע בתוך הציפוי אבל כלי חרס שאינן מצופים אלא שניטף עליו מעט זכוכית מציפוי כלי אחר מותר להשתמש בו אם הוא חדש לפי שאחר כך מכניסין אותו לכבשן או לתנור מלא אש ונשרף הסובין שבו שאין האומן חס עליו לשורפו ולצרפו היטב כיון שאינו מצופה בזכוכית אינו מתקלקל כלום באש אבל אותו כלי חרס שהוא מצופה בזכוכית חס עליו שלא יתקלקל הזכוכית שבו מחמת חום האש ולכך ממהר הוא להוציאו מן האש ולפיכך מחמירין שלא להשתמש בהם בפסחתקו:


תקא) כדלקמן סע"ג.

תקב) גמרא דף ל ע"ב, לפירוש הערוך ערך קניא, ור"ת בתוס' ע"ז לג, סע"ב. כתובות קז, ב ד"ה הני. שו"ע סכ"ג.

תקג) רא"ש פ"ב סי' ח. עולת שבת ס"ק כא. משא"כ כשהזכוכית מחופה על כלי כסף, יתבאר לקמן סע"ה שיש לה דין כלי זכוכית.

תקד) הלכות ומנהגי מהר"ש סי' שפח. מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ע' קלט-קמ). רמ"א סכ"ג.

תקה) מהר"ש ומהרי"ל שם. ט"ז ס"ק כט. מ"א ס"ק מו.

תקו) מהרי"ל שם. מ"א שם.