עב

עב כל כלי השתיה בין כוסות בין צלוחיות בין קנקניםתקכח אפילו הם של חרסתקכט כיון שתשמישן בצונן כל השנה הרי לא נבלע בהם כלום ולפיכך אין צריך להגעילן כלל אלא די להם בשטיפה מעיקר הדין (אבל המנהג הוא שלא להשתמש בפסח כלל בכלי חרס ישנים כמו שנתבאר למעלהתקל) דהיינו שידיחם וישפשפם היטב במים כדי להסיר ולמרק האיסור הדבוק בהם בעין ואחר כך חוזר ושוטפן במים בלי שפשוףתקלא כמו שיתבאר ביורה דעה סי' קכ"א ומותר להשתמש בהן אחר כך אפילו בחמין.

ואף על פי שלפעמים מניחין אותם אצל האש לחמם בהן יין ונותנים פתיתי לחם חמץ ביין החם שבתוכןתקלב וגם כוסות של עץ לפעמים מערין לתוכם שכר חם עם שכר צונןתקלג ולפעמים שוהה בתוכם מעת לעת ונעשה כבוש כמבושלתקלד כמו שנתבאר למעלהתקלה מכל מקום כיון שרוב תשמישן כל השנה הוא בצונן פחות ממעת לעת לא החמירו בהן חכמים להגעילםתקלו אם אינו בן יומו מבליעת החמץתקלז שנבלע בהן על ידי חמין או על ידי כבישה מעת לעת.

אבל כלים שרוב תשמישן כל השנה הוא להשהות משקה חמץ בתוכם מעת לעת או יותר כגון חבית וכדים של שכר צריך להכשירם על ידי מילוי ועירוי או על ידי הגעלה בכלי ראשון אף אם אינם בני יומןתקלח.

ולדברי האומריםתקלט שאין הולכים בהגעלת כלים אחר רוב תשמישן אף כוסות וצלוחית צריך להכשיר על ידי מילוי ועירוי או על ידי הגעלה בכלי ראשון וכן המנהג פשוט במדינות אלותקמ ואין לשנות אבל אם עבר ולא הכשירם כלל רק שהדיחם ושפשפם היטב והשתמש בהן בפסח אפילו בחמין הרי חמין הללו מותרין לפי שבדיעבד סומכין על סברא הראשונהתקמא:


תקכח) ע"ז עה, ב. טור ושו"ע סכ"ה.

תקכט) טור ושו"ע שם.

תקל) סעיף מג.

תקלא) טור ושו"ע יו"ד סי' קכא ס"א. וראה לעיל ס"א (בכלים שאינו רוצה להגעילם), וסי' תמז ס"ג.

תקלב) שו"ת הרשב"א ח"א סי' שעב וסי' תתיז. שו"ע שם.

תקלג) רבנו ירוחם נתיב ה ח"ב (מ, א). ב"י ד"ה וכל כלי. ח"י.

תקלד) מרדכי סוף רמז תקעד, בשם רבנו יחיאל. הובא בב"י ד"ה ולענין כלי זכוכית.

תקלה) סעיף ס. וראה לעיל סי' תמז סכ"ז וש"נ.

תקלו) רשב"א שם. שו"ע שם.

תקלז) רשב"א שם. ב"י שם. וכדלעיל סל"א.

תקלח) כדלעיל ס"ס (במוסגר).

תקלט) לעיל סכ"ו.

תקמ) רשב"א שם. רמ"א ס"ו וסכ"ה. וראה גם לעיל סכ"ז.

תקמא) ח"י ס"ק לב. וכדלעיל סכ"ח.