עה

עהתקנב כלי כסף המצויירים בצד הפנימית שלהם בהיתוך זכוכיתתקנג (שקורין גישמעלצ"ט) אין להשתמש בו בפסח לכתחלה אפילו על ידי הגעלה לפי מנהג מדינתינו שמחמירין כהאומריםתקנד שאין הגעלה מועלת לזכוכית אבל אם הוא בצד החיצון של הכלי מותר להשתמש בו בפסח על ידי הגעלהתקנה או על ידי מילוי ועירויתקנו שהרי ההיתוך זכוכית שמבחוץ לא בלע כלום מהחמץ שנשתמש בו מבפניםתקנז.

ואף שלפעמים עירו לתוכו חמץ רותח וכלי מתכות שחם מקצתו חם כולו ונתחמם גם צד החיצון של הכלי ונבלע שם טעם החמץ בזכוכית הקבוע שם (כמ"ש למעלהתקנח שיש סוברין כן) מכל מקום כשישתמש בו בפסח לא יהיה נפלט כלום מהזכוכית למשקה שבתוכו אף אם יהיה משקה רותח ועל ידי כן יתחמם גם צד החיצון של הכלי שכלי מתכות שחם מקצתו חם כולו מכל מקום מקצת חום זה שאינו חם אלא מחמת חום מקצת השני אין לו כח להפליט גיעול הבלוע שם ולהוליכו למקצת השני כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"דתקנט (ואין חוששין שמא ירתיח בו משקה אצל האש בתוך הפסח ויתחמם צד החיצון של הכלי חום גדול מחמת האש ויפלוט טעם החמץ הבלוע בהיתוך זכוכית הקבועה בו לפי שאין דרך כלל להרתיח אצל האש כלי כסף חשובים המצוייריםתקס):


תקנב) סימון סעיף עד חסר בכל הדפוסים.

תקנג) משא"כ כלי חרס המצופים בתוכם בהיתוך זכוכית, יש לה דין כלי חרס לכל הדעות, כדלעיל סס"ט.

תקנד) מרדכי רמז תקעד, בשם רבנו יחיאל. וכדלעיל סע"ג.

תקנה) תרומת הדשן סי' קלב. רמ"א סכ"ו.

תקנו) שמועיל בכלים שנשרה בהם חמץ בצונן, כדלעיל ס"ס. וראה מ"מ וציונים.

תקנז) תרומת הדשן שם (אף כשעירו בתוכו חמץ רותח, כדעה הב' דלעיל סכ"ב. ומכ"ש בשריה בצונן).

תקנח) סעיף כב (אלא ששם נפלט ע"י הגעלה, משא"כ כאן שלא מועיל הגעלה בכלי זכוכית). וראה הערות לשו"ע אדה"ז (כאן ושם). פסקי אדמו"ר הזקן ע' 141. קובץ דברי תורה יח ע' צו ואילך.

תקנט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה דעה הא' בשו"ע שם ס"א (שמשערים רק במה שנתחב בקדרה), שהיא עיקר (ראה ש"ך שם ס"ק ג), לפירוש המ"א כאן ס"ק כד.

תקס) תרומת הדשן שם. וראה פס"ד צמח צדק (קעו, א).