עו

עו עופות שנצלו בפסח בשפוד ישן שכל השנה צלו בותקסא בשר מלוח במלח שלא נבדק מפירורי חמץ שדרכם להמצא בין המלח הרי עופות הללו מותריןתקסב כיון שאין בשפוד חמץ ודאי אלא חשש ספק פירורי חמץ שבין המלח ומספק אין לאסור בדיעבדתקסג כי אין מחזיקין איסור מספקתקסד אבל אם פעם אחת צלו בשפוד זה מולייתא או שאר חמץ אפילו משהו ובפסח צלו בו בשר בלא הכשרתקסה בינתיים הרי בשר זה אסור אפילו בהנאהתקסו (אם השפוד הוא בן יומותקסז ולמנהגנותקסח אפילו אינו בן יומו) שמשהו חמץ שנבלע בשפוד קודם הפסח לא נתבטל בתוכו בס'תקסט מטעם שנתבאר ביו"ד סימן צ"טתקע ע"ש:


תקסא) ראה יו"ד סי' עו ס"ד אם השפוד נאסר מחמת דם הבשר שצלו בו.

תקסב) סימני ס' התרומה סי' נה (שמתיר לצלות בו אף לכתחלה). מרדכי רמז תקנה (להתיר בדיעבד כשנצלו). שו"ע סכ"ז.

תקסג) רמ"א סכ"ז.

תקסד) בדק הבית בסוף הסימן. מ"א ס"ק נא. פר"ח סכ"ז. וראה גם לעיל סי' תכט סי"ט וש"נ.

תקסה) ראה לעיל סי"ג מהו ההכשר לשפוד.

תקסו) מ"א שם. ח"י ס"ק סט.

תקסז) פר"ח שם.

תקסח) דלעיל סי' תמז ס"ח.

תקסט) ב"ח ס"י ד"ה סלים. מ"א ס"ק כ וס"ק נא. וראה העו"ב תמו ע' 44.

תקע) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה לעיל סל"ה וש"נ.