תנב סדר וזמן הגעלת כלים ובו ל' סעיפים:

א

א סדר הגעלה לוקח יורה ומרתיח בה מים ומכניס לתוכה כל כליםא הצריכים הגעלה בכלי ראשוןב.

וכלי גדול שאינו נכנס כלל לתוכה יעשה שפהג של טיטד סביב לפיו כדי שיקבל מים רבים ויעברו המים על כל שפתו ואחר כך ימלאנו מים על כל שפתו וירתיחם בתוכו אצל האש ונמצא שגם שפת הכלי הוגעל על ידי הרותחים שעברו על גביו ואף על פי שהרותחין אינן מתעכבין הרבה על שפת הכליה שמיד הן זבין ויורדים משם דרך הטיטו מכל מקום הרי גם כל השנה לא נתעכב החמץ על גבי שפת הכלי ולא נבלע בו החמץ אלא על ידי ניצוצותז הניתזים מהתבשיל לשפת הכליח ומכל מקום אם לא יעשה שפה לפיו כדי שיעברו הרותחין על שפתו אין הגעלה עולה לשפתו ע"י ניצוצות הניתזין על גביו מהרותחין שבתוכו לפי שיש לחוש שמא עכשיו בשעת הגעלה זו לא יעלה ניצוצות על (כל) שפתו משא"כ האיסור שנתבשל בתוכו פעמים הרבה אי אפשר שלא העלה ניצוצות על (כל) שפתו פעם אחתט.

ואם אינו רוצה לעשות לו שפה ימלאנו מים היטב וירתיחם בתוכו אצל האש ויקח אבן רותח או לפיד אש וישליכנו לתוך הרותחין ומתוך כך ירתיחו יותר ויגברו ויעלו על כל שפתוי:


א) ע"ז עו, סע"א. טור ולבוש ס"א.

ב) שנתבארו לעיל סי' תנא סכ"ה.

ג) גמרא ע"ז דף עו, רע"ב. טור ושו"ע ס"ו.

ד) רי"ף פסחים פ"ב (ח, ב). רא"ש שם פ"ב סי' ז. טור ושו"ע שם.

ה) פר"ח ס"ו.

ו) מ"א ס"ק יא.

ז) גמרא שם. ט"ז ס"ק יא. מ"א שם.

ח) רש"י שם ד"ה מה בולעו. ט"ז שם.

ט) רש"י שם ד"ה כך. ט"ז שם.

י) ראבי"ה סי' תסד (ע' 84) בשם אביו רבנו יואל. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.