יא

יא במה דברים אמורים כשהכלים בשעה שמגעילן הם בני יומן מבליעת האיסור אבל אם אינן בני יומן אין צריך שיהיה במים ס'נו אפילו כנגד כלי אחד מהם שהגיעול הנפלט מהכלים הוא פגום ואף אם חוזר ונבלע בהם הרי הוא נותן טעם לפגם ומותר כשנעשה קודם הפסח כמו שנתבאר בסי' תמ"זנז ואף על פי שקודם שנפלט הגיעול מן הכלים היה גם כן פגום ואף על פי כן צריך להגעילו ולהפליטו מן הכלי מדברי סופרים גזירה משום כלי בן יומו ואם כן עכשיו שהגיעול חזר ונבלע בהם מה הועיל כלום בהגעלתו מכל מקום כיון שהגיעול בעצמו הפגום מותר גמור הוא אפילו מדברי סופרים הרי יש נותן טעם בן נותן טעם של היתר דהיינו טעם פגום שהיה בלוע בכלי קודם ההגעלה הוא נותן טעם אחד של היתר וממנו נפלט הגיעול הפגום לתוך המים הרי נותן טעם ב' של היתרנח וכן המים חזרו ונבלעו בכלים הרי נותן טעם ג' של היתר והוא מותר גמור אף באיסורי תורה כמו שנתבאר ביו"ד סימן צ"הנט:


נו) רא"ש פ"ב סי' ז. ח"י ס"ק יא.

נז) סעיף יח (אפילו בערב פסח).

נח) רא"ש שם.

נט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם ס"ב (שלכתחלה מחמירים כהאוסרים נותן טעם הב'). נקודת הכסף יו"ד סי' קג לט"ז ס"ק ו (שגם בנותן טעם לפגם לא התירו בבישול אלא בנותן טעם הג'). לקמן סי"ג בהג"ה וש"נ (שנותן טעם הג' בכלי מותר לדברי הכל).