ו

ו ולאחר גמר הגעלת הכלים ישפוך הרותחין שביורה החוצה שאסור להנות מהם לכתחלהלו לפי שגיעול פליטת הכלים מעורב בהם ואף על פי שנתבטל בתוכם בס' מכל מקום כיון שהמגעיל מכניס הכלי בידים לתוך הרותחים כדי להפליט האיסור מן הכלי לתוך הרותחין הרי זה כמבטל איסור בתוך ההיתר בידיםלז אם יהנה מהרותחין שהאיסור נתבטל בהםלח אבל אם לא יהנה מהם אינו כמבטל איסור בידים כיון שאין כוונתו רק להפליט האיסור מן הכלי ולא להנות מהמים שהאיסור נפלט לתוכםלט (ואפילו אם הכלים הנגעלים לא היו בני יומןמ שהגיעול הנפלט מהם הוא נותן טעם לפגם אף על פי כן אין להתיר ליהנות לכתחילה מן המים שביורה שלא התירו נותן טעם לפגם אלא כשעבר ובישל בקדירה שאינה בת יומה שהתבשיל מותר באכילהמא אבל לכתחלה אסור לבשל בקדירה שאינה בת יומהמב וזה שמכניס הכלי בידים לתוך המים כדי להפליט האיסור הפגום מן הכלי לתוך המים הרי זה כמבשל בקדירה שאינה בת יומה אם יהנה מן המים שהאיסור הפגום נפלט לתוכם):


לו) איסור והיתר כלל נח דין עה (אפילו לרחיצה). ח"י ס"ק יח. רמ"א ביו"ד סי' קכא ס"ב (להשתמש). וראה גם שם סי' קלה סי"ב (לענין מילוי ועירוי). קובץ דברי תורה ו ע' א. וכ"ה לקמן סכ"ג. ואם הגעיל קודם שעה ה' בכלי בן יומו ופחות מס', כדלקמן סי"ג, אזי אסורים המים מדינא, לדעת האוסרים נותן טעם בן נותן טעם בפסח, כדלעיל סי' תמז סוף סמ"ה. לקמן סי' תסז סמ"ו.

לז) ביצה ד, ב (שאסור לבטל). וראה לעיל סי' תמב ס"ה, דהיינו אפילו קודם הפסח לאכלו בפסח.

לח) איסור והיתר שם. ח"י שם.

לט) סמ"ג ל"ת עח (ל, א). ר"ן ע"ז פ"ב (יב, ב) ד"ה איבעיא. ט"ז סוף ס"ק ה. פר"ח ס"א ד"ה ואכתי. וראה גם לעיל שם וש"נ.

מ) ראבי"ה סי' תסד (ע' 86). משמעות רמ"א שם (דקאי על מ"ש לפני זה שם, שאין להגעיל כל זמן שהוא בן יומו). וראה מ"מ וציונים.

מא) כמבואר ביו"ד סי' קג ס"ה.

מב) כמבואר ביו"ד סי' קכב ס"ב. וראה לעיל סי' תמז סמ"ז דהיינו אפילו לבשל קודם הפסח לשם הפסח.