טז

טז במה דברים אמורים במים ששאבן ללישת המצה שאינה של מצוה שהיא קרובה לדבר הרשות שהרשות בידו שלא לאכול מצה כל ימי הפסח לפיכך רשאי להחמיר על עצמו ולשפכם אבל המים שנשאבו ללישת המצות של מצוה אף אם אפשר לו למצוא מים אחרים ומחמיר על עצמו ושופכן לא טוב הוא עושה שנראה כמזלזל במאמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רעפו.

ומכל מקום לכתחלה קודם שהתקופה נופלת לא יסמוך על זה וישים לתוכו ברזלפז וטוב ליזהר שיהא הברזלפח נקיפט כעין מחט וכיוצא בה שלא יהא (מאומה פירור חמץ משהו) דבוק בברזל ויפרר ממנו לתוך המיםצ:


פו) ט"ז ס"ק ג. ח"י ס"ק ז.

פז) מנהגים (טירנא) הל' ערב פסח (ע' לה). מהרי"ל הל' מים דלישת המצות (ע' לד). רמ"א ס"א. וראה גם לעיל סי' רו סי"ד.

פח) מהרי"ל שם.

פט) ט"ז ס"ק ד.

צ) מהרי"ל שם. אליה זוטא ס"ק ח.