תנה דין מים שלשין בהם המצה ובו ל"ד סעיפים:

ב

ב ואפילו במים צוננין אסרו חכמים ללוש בהם בו ביום שנשאבו מהנהרח או מהמעיין אלא צריך להלינם קודם שילוש בהםט וטעם לינה זו יש אומריםי לפי שימי ניסן עדיין מימות החורף הן שהמעיינות הן רותחין מעט לפיכך צריך לצננם לילה אחדיא לאחר שנתלשו ממקום רתיחתן דהיינו לאחר שנשאבו מהמעיין.

ומי הנהרות שאינן נמשכיןיב ממעיינות צריכין גם כן צינון לילה אחד לפי שהכה עליהם חום השמש ביום ונתחממו מעטיג:


ח) בה"ג הל' פסח (כט, א). ראבי"ה סוס"י תפה. רא"ש פ"ב סי' ל.

ט) שם מימרא דרב יהודה דף מב ע"א. טור ושו"ע ס"א.

י) רש"י שם ד"ה שלנו.

יא) סמ"ג ל"ת עט (לא, ב) בשם ריב"ן. שו"ת הרשב"א ח"א סי' קכה. פר"ח ס"א ד"ה ולענין הלכה. וראה גם לקמן ריש ס"ג.

יב) אוצ"ל: שנמשכין (משא"כ במי גשמים והפשרת שלגים ראה לקמן סכ"ב). וראה מ"מ וציונים.

יג) ארחות חיים הל' פסח סי' צט (הנמשכים יום או יומים כו' שכבר נתקרר כו' הכה עליהן כו'). כל בו סי' מח (ח, ד). ט"ז ס"ק ב. פר"ח ס"א ד"ה ומ"ש בין שהם.