כג

כג מי הבארותקיט ומערות ומרתפותקכ צריכין גם כן צינון לילה אחד קודם הלישה שהרי הן מעלין הבל בימות הגשמים וימי ניסן עדיין מימות הגשמיםקכא הן אבל מי הדות דהיינו בור שהוא מרוצף בבנין בקרקעיתו ובקירותיו סביב והמים שבתוכו הן כמונחין בתיבה יש אומריםקכב שמותר ללוש בהם בו ביום שנשאבו לפי שחמימות מי הבארות והבורות בימות החורף אינו אלא מחמת שהחמה מהלכת אז בשיפולו של רקיע סמוך לארץקכג ועל ידי כן מתחמם כל גוף הארץ עם המים שבתוכה אלא שהאויר שעל גבי הארץ הוא קר ומקרר גם כן מקצת עובי הארץ מלמעלה אבל גוף הארץ מלמטה הוא חם בימות החורף יותר מבימות החמה ולכך גם המים שלמטה הן חמין מעט אבל המים שבדות שהבנין מפסיק בין הארץ למים מכל צדדיהם אין חום החמה מגיע אליהםקכד ולכך אין צריך להלינם קודם הלישה ומכל מקום אין לסמוך על סברא זו כי אם בשעת הדחקקכה שהרי עינינו רואות שמים הללו בימות החורף הם חמים כמו מי בארקכו:


קיט) מחזור ויטרי הל' פסח סי' יד. רא"ש פ"ב סי' ל (בורות ובארות). שו"ע ס"א (בורות).

קכ) שו"ת רשב"ץ ח"ב סי' פז.

קכא) כדלעיל ס"ב.

קכב) ב"י ד"ה ומים, בשם ארחות חיים (ראה שם הל' חמץ ומצה סי' צט) בשם הראב"ד. שו"ע ס"ב.

קכג) ברייתא צד, ב. רש"י מב, א ד"ה שלנו.

קכד) ב"י שם. ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק יא.

קכה) ב"י שם. שו"ע שם.

קכו) ב"י שם. לבוש ס"ב. ט"ז שם.