כט

כט נוהגין שלא ליתן מלח תוך עיסת המצהקס ונכון הדברקסא לפי שיש אומריםקסב שהמלח מחמם את העיסה שהרי המליח הוא כרותח ועל ידי כן העיסה נוחה להחמיץ ועודקסג שיש אומריםקסד שהמלח דינו כמי פירות שכשהם מעורבין בעיסה שנילושה במים היא ממהרת להחמיץ דהיינו שהעסק שעוסקין בה בידים אינו מציל אותה מידי חימוץ ולפיכך אין לה תקנה אלא לאפותה תיכף ומיד שנתערבו מי הפירות בתוכה כמ"ש בסי' תס"בקסה:


קס) רא"ש פ"ב סי' כג. טור ושו"ע ס"ה.

קסא) ב"י ד"ה והרשב"א. שו"ע שם.

קסב) מרדכי סי' תקצד. הגהות מיימוניות פ"ה אות ש. כל בו סי' מח (ט, ג) בשם הראב"ד.

קסג) דרכי משה ס"ק ה, בשם מה"ר אברהם מפראג. מ"א ס"ק טז.

קסד) טור סי' תסב. דעה הב' דלקמן שם סי"ח.

קסה) סעיף ג.