ל

ל ואם עבר ונתן בה מעט מלחקסו (ונילוש המלח בתוכה שאי אפשר להסירו ממנה) יאפנה מידקסז ואין חוששין שמא נתחממה העיסה מן המלח לפי שיש אומריםקסח שמעט מלח אין לו כח לחמם העיסה שהרי המליח אינו כרותח אלא אם כן הוא מלוח הרבה עד שאינו נאכל מחמת מלחו כמו שנתבאר ביורה דעה סי' צ"אקסט עיין שםקע.

ואם לא אפאה מיד יש להחמיר ולאסרהקעא באכילהקעב ואף שיש אומרים שהמלח אין לו דין מי פירות וכן עיקר כמו שיתבאר בסי' תס"בקעג מכל מקום הרי יש אומריםקעד שאף מעט מלח מחמם את העיסה ואוסרה:


קסו) כל בו סי מח (ט, ג). הובא בב"י ד"ה והכל בו (אם תאפה מיד מותרת באכילה).

קסז) מ"א ס"ק טז.

קסח) כל בו שם, בשם הראב"ד.

קסט) סעיף ה.

קע) ברמ"א, שאין אנו בקיאים בדבר ויש לנו לחשוב אפילו מליחת צלי כרותח.

קעא) דרכי משה ס"ק ה. רמ"א ס"ה.

קעב) ח"י ס"ק יח. וכדלקמן סל"ד.

קעג) סעיף יח.

קעד) ראה מ"מ וציונים.