לב

לב וכן יזהר לכתחלה שלא ליתן שום תבלין בעיסהקעט (שנילושה במיםקפ) לפי שהן חריפין קצת ומחממין קצת את העיסה ואם עבר ונתנן בתוכה מותרת אבל אם נתן בתוכה פלפלין אפילו קורט אחד פלפלין שנילוש בתוך העיסה יש להחמיר ולאוסרהקפא כולה באכילהקפב לפי שפלפל הוא חריף מאוד ומחמם את כל העיסהקפג אבל זנגביל וכרכום ונעגליך דינם כשאר תבלין שאינם אוסרין בדיעבדקפד אבל קצחקפה ושומשמיןקפו וכיוצא בהם ממיני זרעים שאין בהם חריפות כללקפז אפילו לכתחלה מותר לערבם בתוך העיסה (אלא שלכתחלה יש לכותשם קודם שישימם בעיסה ואל ישימם בתוכה כשהם שלמים מטעם שיתבאר בסוף סי' ת"סקפח ע"ש):


קעט) רא"ש פ"ב סי' כג, וטור בשם הרוקח (פלפלין). רבנו ירוחם נתיב ה ח"ד (מא, ד) בשם הרוקח (תבלין). כל בו סי' מח (ט, ג) בשם הראב"ד. שו"ע ס"ו.

קפ) ב"ח (אפשר הכוונה למ"ש בסי"ב ד"ה פסק, שפלפל דינו כמלח. ואוצ"ל: כ"ה. והוא בשיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ז). עולת שבת ס"ק ד. וכדלעיל סל"א (במי פירות ומלח).

קפא) דרכי משה ס"ק ו בשם מהר"י ברונא. רמ"א ס"ו. מ"א ס"ק יט.

קפב) ח"י ס"ק כ. וכדלקמן סל"ד.

קפג) רא"ש שם.

קפד) ח"י ס"ק כ. אליה זוטא ס"ק ו.

קפה) מין זרעים (רש"י ברכות מ, א ד"ה קצח). כמון (קימל) דלעיל סי' תנג ס"ד (באר היטב ס"ק טז). עיין לבוש ס"ה.

קפו) משמעות השו"ע שם.

קפז) מ"א סי' תס סוף ס"ק ה.

קפח) סעיף יב.