ד

ד אבל יש אומריםכא שטעם לינה זו לפי שבלילה כל מי מעיינות ונהרות הן רותחין מעט שהחמה מחממתן תחת הקרקע תדע שבעלות השחר אתה רואה עשן על הנהרותכב לפיכך כשרוצה ללוש בהן צריך שכל הלילה יהיו תלושין ממקום רתיחתן דהיינו שישאבם תחלת הלילה ממשכג ואם שאבן לאחר תחלת הלילה אסור ללוש בהן שכבר נתחממו בתחלת הלילהכד אבל המים שנשאבו בתחלת הלילה ממש אף שכבר נתחממו בליל אתמול מכל מקום כבר נצטננו מחימום זה כשהיו מחוברין במעיין יום תמים שהמעיינות הן צוננים ביוםכה לפי שהחמה גבוהה מהן והקרקע שתחתיהן צוננת ומצננתןכו:


כא) ר"א ממיץ ביראים השלם סי' נב.

כב) רש"י דף צד ע"ב ד"ה ובלילה.

כג) יראים שם. רא"ש פ"ב סי' ל.

כד) יראים שם. רא"ש שם (שאסור לשואבן אחר תחלת הלילה). מהר"א מזרחי שם (שאסור לאפות עם המים הללו).

כה) גמרא צד, ב.

כו) מנהגי מהרא"ק סי' צב. מהרי"ל הל' מים דלישת המצות (ע' לא) בשם ריצב"א (הובא בב"ח ס"ד ד"ה ומ"ש וכתב הרא"ש, ובמ"א ס"ק א). מהר"א מזרחי בביאורו לסמ"ג ל"ת עט (הובא בב"י ובט"ז ס"ק א).